הורמוני סטרס ופעילות גופנית

ההמלצה הרפואית היא שאין לצאת לפעילות גופנית כאשר רמת הסוכר גבוהה מ-250.
לכאורה הדבר נשמע דיי תמוהה, שהרי פעילות גופנית תתרום להורדת רמת הסוכר. ובכן מה ההגיון סביב זה:
כאשר עוסקים בפעילות גופנית הגוף נכנס למצב סטרס כדי להכין גלוקוז זמין לשרירים. לצורך זה, הוא מפריש הורמוני סטרס הנוגדים לאינסולין. הורמוני הסטרס הם אדרנלין וקורטיזון והם מופרשים מיותרת הכיליה. לכן, אם רמת הסוכר גבוהה גם כך יש סיכון שהיא תעלה עוד יותר לאחר הפעילות.
מתח נפשי, גורם אף הוא להפרשת הורמוני סטרס גם כן ולכן מחריף את תנגודת האינסולין וגורם לעליה ברמות הסוכר. רבים מספרים כי הסוכרת התגלת אצלם לאחר טרגדיה שעברו. ובכן, זאת הסיבה. עוד על לחץ פיזי ונפשי וסוכרת.

בקיצור: מומלץ לעסוק בפעילות גופנית שתורמת לאיזון רמות הסוכר וכמובן יש לבדוק את רמת הסוכר לפני התחלת הפעילות. אם הרמה נמוכה מ-150, רצוי לאכול פחמימה מלאה. אם רמת הסוכר גבוהה מ-250, יש לחכות לירידה ברמה.