ביום הכיפורים מבקשים מאלוהים שיסלח ויכפר לנו על עוונותינו.
יום הכיפורים נועד לתפילה ולחשבון נפש.
ביום הכיפורים מגלים רצון טוב איש לרעהו ומבקשים סליחה אם פגענו ומתפייסים.
כל-אדם צריך להסדיר לבד את יחסיו עם חברו.
בואו נחשוב השנה על מישהי מאד קרובה לנו (גם אם איננו אוהבים אותה) - סוכרת
אני לא אוהבת אותה, למרות שאני חיה איתה כבר מעל 37 שנה.
לפעמים אנחנו מסתדרות ולפעמים קשה לנו יחד.
כבר מזמן למדתי שלשנוא אותה או להלחם בה זה לא עוזר.
ההפך מאהבה לא צריך להיות שנאה במקרה זה. בוודאי שלא מלחמה.
פשוט יחסים טובים ונאמנים.
שהרי מצבי הרוח שנגרמים בגלל שנאה ולחימה רק מחריפים את המצב והיא כועסת יותר.
לכן, אני תמיד מחפשת דרכים לפייס אותה.
לא מחכה ליום כיפור אלא שומרת איתה על קשר רציף כל השנה.
ביום הכיפורים קוראים את ספר יונה. יונה לא עשה את שהתבקש, הדג בלע אותו ולאחר שהתחרט אלוהים סלח לא והציל אותו.
גם לאנשי נינוה אלוהים סלח על כי חזרו בתשובה.
גם לך הסוכרת תסלח אם תשתפר.
נסו אתם לחשוב כיצד אתם יכולים לשפר את היחסים עם הסוכרת:
- נטילת תרופות כפי שהרופא הנחה
- בדיקות יומיות כפי שהרופא הנחה. בדיקת HbA1C אינה מספיקה.
- אכילה נכונה (שווה להגיע לכנס עימי וללמוד כיצד ניתן לאכול ולהשאר שמחים ואופטימיים)
- פעילות גופנית
- מנוחה ושחרור מתחים (קריאה, סרטים, יוגה, מדיצטיה, טיולים ועוד)
הכל חשוב לעשות תוך כדי אופטימיות והרגשה טובה. למה?
היום נראה שאתם פוגעים באיכות חייכם אך את בעצם משפרים אותה.
אל תעסיק את עצמך במחשבות פאסמיות שעכשיו כבר מאוחר מידי.
אף פעם לא מאוחר מידי.
אם תשפרו את יחסייכם עם הסוכרת, תאריכו בבריאות טובה לאורך ימים.
תטיבו עם היקרים לכם, שהרי הם יוכלו להנות מכם עוד שנים רבות ולא תפלו עליהם למעמסה.
זאת ההזדמנות לציין שהמחשבה על משפחתי היא זאת שגרמה לי לשמור על האיזון.
רוצה להנות מבן זוגי, ילדיי וכשיגיעו גם נכדיי.
להנות כמה שיותר.
להנות כמה שיותר.
עכשיו אני רוצה לתקוע בשופר כדי שהתפילה שלי, שנאמרה בשתי השורות האחרונות, תעלה גבוה לשמים.
מקווה שלולי הסוכריה הסוכרתי שלי, תעזור לי גם באופטימיות וגם עם התפילה.
גמר חתימה טובה ושנה טובה ומאושרת
איריס