יש הקוראים לו ארטישוק ירושלמי ויש המכנים אותו תפוח-אדמה ירושלמי. בכל מקרה, הוא לא ארטישוק ולא תפוח-אדמה ובודאי ובודאי לא מירושלים.
מצאתי בכתבה של חיליק גורפינקל משנת 2000 הסבר לשם:"... טעמו המעודן של השורש המסתורי הוא הכלאה מרתקת בין תפוח אדמה, כמהין, אגוזים וכן, כמובן, ארטישוק. אבל למה ירושלמי? כי באיטלקית נקרא הירק ג'ירסולה, מסתובב אחר השמש. ירושלים הוא שיבוש של ג'ירסולה, והירק הוא בכלל לא בטטה ולא תפוח אדמה אלא שורש ממשפחת החמניות ומכאן שמו, שכן חמניות מפנות את ראשן לכיוון החמה...."
בכל מקרה, זה אינו תפוח אדמה מאחר ואינו עמילני והאינדקס הגליקמי שלו אפילו נמוך מזה של תפוח-האדמה המתוק העדיף על פני תפוח-אדמה רגיל. לכן, הוא הפחמימה המומלצת ביותר. פעם סיפרה לי תזונאית שיש לו סגולות למערכת העיכול ולכן הוא מומלץ במיוחד.
מודה, שיש לו טעם ומוזר (ורייח עוד יותר מוזר), אך אני לפחות התרגלתי לזה. כל פעם שאני פותחת סיר שהתבשל בו ארטישוק ירושלמי הילדים שלי מקטרים ומזיזים את הסיר מהם ופותחים חלונות. לא פעם אני פוגשת אנשים שמספרים לי שהם מאד אוהבים אותו ולכן שווה לנסות.
ואיך מכינים את הדבר המוזר הזה?
פעם חשבתי שטעמו לא טוב והכל נבע מעצלנותי לקלך אותו בזמן ההכנה.
לאחר שהתחלתי לקלפו גילית כי טוב להוסיפו למרק ירקות ותבשילים אחרים.
מנה פחמימה = 3 גדולים או 5 קטנים. זיכרו שמדובר באיכות ולא בכמות
טיפים נוספים לחיים טובים עם סוכרת במפגש הבא :
כדאי למהר ולהירשם, מספר המקומות מוגבל! ההרשמה החלה!