הנושא שברצוני להעלות הפעם הוא הכנסת הסוכרת למוסדות החינוך. בכל שנה, יש להציג את הסוכרת לילדים באותה מסגרת ולצוות המורים.
כמו במיקרים רבים, גם כאן אין נוסחה כיצד לעשות זאת והדבר משתנה בעיקר עם גיל הילד / הנער ואופיו. במיקרים מסוימים ההורים מצטרפים, אך גם אם אינם לוקחים חלק בזה, הם יכולים לייעץ.
שתי דרכים להתמודד עם ההצגה לכיתה:
עמידה מול הכיתה או לתת לזמן לחלוף ולענות לשאלות הילדים הסקרנים שהרי עורכים בדיקות ומזריקים או שנושאים משאבת אינסולין.
איך לעשות את זה? תלוי בגיל ובאופי וכמובן בכיתה. אם עולים מכתה ה' לכיתה ו', רוב הילדים מכירים את הילד אך אם עוברים למסגרת חינוך חדשה רק מעטים אם בכלל מכירים אותו.
בעבר הסברתי את דעתי, שחוסר ידיעה מפתח חשדנות והעלאת מניפולציות ולכן עדיף שהכל יהיה גלוי וידוע. סיפר לי פעם חונך על חניך מתוק, שמאד נעלב שלא שואלים אותו על הסוכרת בכיתה. הוא מצידו רוצה לשתף אותם. והם קיבלו, להערכתי, הנחיה לא לדבר על זה ולהתנהג כרגיל.
היתרון באופציה הראשונה הוא שהדבר מאפשר תכנון והערכות לנוסח ההצגה ולשאלות שונות.
אם בוחרים באופציה זו, אני ממליצה:
לפתוח בהצגת הילד כילד רגיל: שמו, מקום מגוריו, תחביביו, חוגים, תנועות נוער וכדומה. רק לאחר שכולם שמעו שמדובר בילד רגיל שאוהב דברים ומשתתף בחוגים ותנועות נוער, רק אז להציג את הסוכרת. הילד הוא במרכז ויש לו גם סוכרת. לא להציגו כחולה סוכרת או סוכרתי אלא יש לו סוכרת. מומלץ להסביר את כל אותם הדברים שכולם רואים: משאבה, הזרקות, בדיקות, נפילות סוכר וכדומה. במילים אחרות: לשים הכל על השולחן- לתת הסברים ולאפשר שאלות.
כאשר משוחחים עם צוות המורים או הגננות, שוב חשוב להדגיש, כי הילד הוא ילד רגיל עם צרכים מיוחדים בגלל הסוכרת. ולמה חשוב להדגיש? שמעתי על מורים שחוששים מהמצב ומאפשרים לילד לעשות ככל העולה על רוחו או להגבילו במיקרים אחרים. סיפרה לי אמא שלבתה בלבד מותר לשים את הטלפון הסלולרי על השולחן ולהשתמש בו. על התלמידים האחרים נאסר השימוש בטלפון הנייד בזמן השיעור. בתה היתה שולחת להוריה הודעות על רשמיה בבית הספר וכמה היא לא אוהבת לשהות בו. מה קרה: גם כך, היא עוררה את זעמה של הכיתה על הטבה המיוחדת והיא עוד עשתה בו ככל העולה על רוחה. מדוע שהטלפון לא יהיה בתיק והיא תוכל להוציאו בשעת הצורך? זהו לדעתי מקרה שהן ההורים והן המורים מפחדים להתמודד עם הסוכרת.
כאשר מסבירים על הסכרת לצוות חשוב להשתמש במילים פשוטות וברורת ולא גדולות ומסובכות: נפילת סוכר ולא היפוגליקמיה.
עוד טיפים על הסברת הסוכרת במוסדות החינוך
איריס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה