22 אוקטובר 2011

אתר מעניין שמצאתי

ביום חמישי רציתי להכין לבני מרק מעניין וטבעוני. כלומר ללא תוספת בשר או מוצרי חלב.
חיפשתי מתכון מתאים ותוך כדי חיפוש הגעתי לאתר מעניין שרציתי לספר עליו.

אתר FoodsDictionary הוא מילון אוכל, המכיל מאגר מידע אודות אלפי מוצרים ומאכלים.
מצאתי גם מתכונים לסוכרתיים, מספר מחשבונים מעניינים, כתבה בנושא סוכרת וערכים תזונתיים של מוצרים – כמות הסוכר במזון.

כדאי להיכנס ולבדוק.


איריס

05 אוקטובר 2011

עוד על סוכרת ואסרטיביות

בשבוע הבא יש לי תור במרפאת הסוכרת ולכן הלכתי היום לעשות בדיקות דם.

בבוקר לקחתי אינסולין ארוך טווח כרגיל ויצאתי למעבדה מוקדם. הגעתי לשם ב-7:20.

בקופה שלי (מכבי) שינו את שיטת הבדיקות: אין יותר משרד והלבורנטיות עושות הכל.

להפתעתי היו אנשים רבים לפני. כל-אחד נכנס ליותר מרבע שעה והתור לא התקדם. לאחר כחצי שעה יצאה אחת הלבורנטיות ודווחה כי הייתה תקלה במחשב ועכשיו הכל יתחיל לזוז.
לאחר 40 דקות של המתנה, עוד לבורנטית יצאה החוצה. ניגשתי אליה והסברתי לה כי יש לי סוכרת וכי לקחתי אינסולין בבוקר ועבר הרבה זמן. היא ניכנסה ודיברה עם אחת הלבורנטיות ואמרה לי "אני אמרתי לה".
מאחר והיו חמישה אנשים לפני ולא התיחסו להערתי חיכיתי עוד רבע שעה בתור.

לאחר הבדיקה נכנסתי מיד למנהלת הסניף וסיפרתי לה את הסיפור. המנהלת היתה המומה ולקחה ממני את כל הפרטים כולל איפה ישבה הלבורנטית שדיברתי איתה.
"לך זה כבר לא יעזור" היא אמרה לי "אך אסור שזה יקרה לאחרים". לא יודעת אם זה יעזור אך היה לי ברור שאסור לשתוק על התנהגות כזאת.
מה שבטוח שאם הייתי מרגישה שהסוכר ירד יותר מידי, לא הייתי ממתינה עוד 15 דקות ואפילו היתי מתעקשת קודם.
אני יודעת מה יכול לקרות ואני צריכה לדאוג לעצמי. לא לסמוך על אחרים.

שנה טובה
איריס

02 אוקטובר 2011

מה היה לי בראש השנה

סוף סוף תם שבוע עמוס של ארוחות משפחתיות וחגיגיות. אומנם היה חופש לי, לבן-זוגי ולילדים ובילינו יחד בבית אך לא היה לי קל לעבור ימים כאלו שגם הייתי במטבח יותר מהממוצע.
לא סתם הייתי במטבח: גם להכין וגם להגיש.
כפי שכבר סיפרתי, ימים אלו היו השנה קשים במיוחד כי היתי צריכה לדאוג לי עם צרכי הסוכרת וגם לבני עם צרכי הטבעונות.

אז מה היה לי בימים אלו:

יום רביעי, ערב ראש-השנה:
הארוחה החגיגית נערכה אצלינו בבית. היו לי יותר הכנות מהממוצע כי הייתי צריכה לדאוג שגם לי יהיה מה לאכול וקשה יותר, שגם הצמחוני שלי לא יהיה מקופח.
בנוסף למאכלים שיתאימו לשנינו, אפיתי עוגת שוקולד טבעונית וטעימה מאד. לא סתם עוגת שוקולד, כמעט בראוניז. באותו היום גם נמצא פיתרון טוב כדי למנוע התפוררות יתר של העוגה: לשמור בקרור מה שמקשה את השוקולד.
העוגה התדלתה כמאד טעימה ונשנשתי ממנה במשך היום, למרות, שהשתדלתי מאד .
כן כן, גם אני חלשה לפעמים.
בערב לקחתי פרוסה מהעוגה למרות, שתכננתי לאכול את עוגת הדבש של אמא שלי. לכאורה, זה לא משנה. פרוסה תמורת פרוסה, אך שוקולד דורש ממני יותר עבודה על האיזון במשך שעות.
מאחר והעוגה נאכלה בערב, התעוררתי בבוקר עם ערכים קצת גבוהים, אך זה לא נורא בהתחשב ביין ששתיתי בזמן הארוחה.
ולמה לא נורא? כל השבוע שמרתי ולאחר אלכוהול עדיף קצת גבוה מאשר היפו לילי. אני מרגישה, שהשוקולד דווקא שמר עלי. חשוב תמיד לחפש את היתרון בכל דבר. זה עוזר לאופטימיות.

יום חמישי, א' ראש השנה:
ביום חמישי נפגשנו לארוחה שנתית מיוחדת: משפחתה של אימי, משפחתה של אחותה ומשפחתו של אחיה. מעל 30 משתתפים ושאריות של 3 ארוחות ראש-השנה + מטעמים נוספים.
גם הפעם, הכנתי הרבה דברים בעיקר לבני הטבעוני. בנוסף לבוקרסים, פלפל, סיגרים, חומוס, טחינה, לביבות ופיתות היתה גם עוגה טבעונית.
כבר בדרך לשם, הכרזתי כי היום אינני אוכלת קינוח מאחר ואכלתי כזה יום קודם. ידעתי שעצם ההכרזה תעזור לי. הרי לא ארצה להראות לבני משפחתי, שאינני עומדת במילה שלי. זה עזר.
הכנתי עוגת שוקולד גדולה כי ידעתי שהרבה אחרים גם יאהבו אותה ואומנם כך היה.
גמרתי לאכול את הארוחה ובקינוחים לא נגעתי. השאריות הרבות נארזו לקחת הביתה.
הפעם החלטתי להערך מראש לחולשת הנישנוש שלי:
העברתי את העוגה לקופסת פלסטיק עם מכסה כדי שלא אנשנש ממנה בכל פעם שאני פותחת את המקרר
להוציא ולהכניס חלב של הקפה.

זה היה פיתרון מעולה!!!

יום שישי ושבת:
העוגה היתה סגורה בקופסה ומשפחתי המשיכה לאכול מהשאריות הרבות של שתי הארוחות הראשונות.
אומנם היו יותר דברים מהרגיל, אך השתדלתי ליישם את הכלל החדש שלי:
"להקשיב לגופי". כאשר הרגשתי מלאה הפסקתי לאכול. לא פעם זרקתי בשר ועוד מהצלחת למרות שאני פולניה טובה ואוכל לא זורקים.
תמיד לקחתי אינסולין מהיר רק בסיום הארוחה ולא בתחילתה.
פיתרון מעולה מאחר ולפעמים אכלתי יותר סלטים ולא נשאר לי מקום לפחמימות ולפעמים אכלתי יותר פחמימות.
בארוחות אלו גם שתיתי יין אך מאחר והארוחות היו בצהריים, היה לי קל לבדוק שלא אכנס להיפו.

בכל ארבעת הימים בדקתי יותר מהרגיל, תיקנתי יותר מהרגיל אך החג עבר בהצלחה:
ליהודים היתה אורה ושמחה, הנאה בארוחות ואיזון גם.

להתראות
איריס