אתחיל בסיפור ואעבור למקרה שקרה לי היום.
בארמונו של קיסר במזרח גר חכם שהקיסר מאד העריך. בכל פעם שהחכם יעץ לקיסר, הקיסר שיבח אותו על חוכמתו. אנשי הארמון האחרים מאד קינאו בחכם על הערצתו של הקיסר אליו. יום אחד, הקיסר נפצע באצבעו וחתך חצי אצבע. החכם אמר לו שהכל בידי שמים ואם זה מה שקרה, היושב במרומים התכוון לכך. כל אנשי הארמון כעסו על החכם והטיפו לקיסר "אתה רואה, בכלל לו איכת לו ממך". הם הצליחו להסיתו נגד החכם וזה גירשו מארמונו. עברו מספר חדשים והקיסר ואנשי ארמונו יצאו לציד. הם הגיעו לאזור של שבטים פראיים ואלו תפסו אותם והחליטו להעלותם לעולה לאלוהיהם. הם כבר הרגו כמה וכשהגיעו לקיסר ראו את אצבעו. מיד גרשוהו שהרי לא יעלו לאלוהיהם מישהו בעל מום - פסול. הקיסר התחיל לברוח ופגש את החכם. הוא סיפר לו את הסיפור והחכם אמר "אתה רואה, היושב במרומים דאג לך". "אני מבין מה אני הרווחתי" ענה לו הקיסר "תראה אותך, במקום לחיות בכבוד והערצה בארמון הקיסר, הפכת לנווד עני". "אם לא היית מגרש אותי, אני הייתי עכשיו בין אלו שהורגים אותם עכשיו".
ולמה אני מספרת את זה?
היום הזמנתי את משפחתי הרחבה להתארח אצלי. כאשר אני מארחת את כולם, כל-אחד מביא משהו לארוחה. כך זה היה הרבה פעמים ועבר בהצלחה מרובה. היום בת דודתי וילדיה הביאו מזרקת שוקולד עם מרשמלואים ושיפודים. כשראיתי זאת, הם כבר היו בשיא הכנת 2 קילו שוקולד להמסה. השוקולד הומס במיקרוגל בשתי קערות. השוקולד בקערה הראשונה הומס בהצלחה. כשהקערה השניה הוצאה מהמיקרוגל והונחה ליד הראשונה היא התפוצצה. רסיסים עפו גם לקערה השניה ובת דודתי שפכה מיד את כל השוקולד. השוקולד הוזרק אבל בצרוף של זכוכיות. עכשיו, קיראו שוב את הסיפור שסיפרתי בהתחלה ותראו שהיושב במרומים דאג לי היום. לא רוצה לחשוב איזה נזק היה נגרם לי מהרחת השוקולד החם שהיה זורם במזרקה. אני אינני דתיה, אבל היום האמנתי שהכל לטובה.
שנה טובה
איריס