פסקל ברקוביץ - מציאות פנימית ומציאות חיצונית

השבוע התפרסם בעיתון הארץ השגיה של פסקל ברקוביץ.

היא רוכבת על אופניים ובאולימפידה בביגין היא זכתה בחתירה.
(היו אנו יודעים שהיא הדליקה משואה ביום העצמאות ה-66)

לפני כשלש שנים נפגשתי עם פסקל ברקוביץ.

שמעתי את הרצאתה בכנס.

היא סיפרה על התאונה בה איבדה את רגליה בצרפת.
גם אז היא זכרה את המבט של הוריה על ילדתם הנכה.
היא סרבה להשאר ילדתם הנכה והחליטה להגשים את תכניותיה מלפני התאונה - לעלות לארץ.
ואומנם, היא עלתה לארץ, התנדבה לצה"ל, התחתנה, ילדה שני ילדים.
היא עוסקת רבות בתחום התקשורת ומצליחה בכל.

פסקל דיברה על מציאות פנימית ומציאות חיצונית שלה.

במציאות החיצונית אנשים רואים אותה כנכה.

במציאות הפנימית היא אם, רעיה, עיתונאית, ספורטאית מצליחה ועוד.

כמובן שמיד התחברתי להתמודדית שלי עם סוכרת.

הרופאים ואנשים רבים רואים ומתיחסים אלי ולחברי כחולי סוכרת.
זוהי המציאות החיצונית שלי

אני רואה עצמי כאם, רעיה, מהנדסת, יועצת ארגונית, מאמנת, מומחית לסוכרת ועוד.

אני נלחמת לשינוי המציאות החיצונית אצל אחרים.

רבים הפסיקו לראות אותי כחולה ומסכנה. 
הם רואים את יכולתיי וכוחי.

כשפגשתי את פסקל סיפרתי לה על זה ומיד התחברנו.

אני בהחלט מאמינה בכוחה של מילה וכוחה של מחשבה.

לא כולם מאמינים בנטיה שלי לתקן אנשים האומרים "חולה סוכרת".

אני מאמינה בכוחה של מילה ובכוחה של מחשבה.

נסו זאת. זה עובד.

רוצה לשנות את המציאות הפנימית והחיצונית שלך עם הסוכרת?
להרגיש ולהנות כמו כולם בחודש החגים ובערב ראש השנה.
זה ישנה את הדברים פנימה והחוצה.

הכנס "חיים טובים עם סוכרת" יעזור לשנות את התחושה הקשה של מסכנות, אומללות וחולי ויעזור בדרך החדשה.

להתראות

איריס