באחד הבלוגים באינטרנט, מספר סוכרתי כי אין לו בעיה להתמודד עם מגבלות באכילה או עם בדיקות מרובות. אפילו לא עם ביקורים חודשיים אצל הרופא והדיאטנית.
מה שהכי שנוא עליו, זה ההכנה של כל הכדורים ליום המחרת. בכל יום הוא מסדר בקופסה מיוחדת את כל התרופות והתוספים שאותם עליו לקחת למחרת.
ומה אני שונאת?
שמארחת שיודעת שיש לי סוכרת מגישה עוגה ואומרת "אה, לך אסור" ועוברת לאורח הבא.
למה היא מחליטה בשבילי אם אני יכולה או לא.
לכל אחד ואחת מאתנו יש משהו בחיינו עם הסוכרת ששנוא עלינו במיוחד, ולפעמים זה אפילו לא מובן לאחרים.
אשמח לקבל תגובות מאלו מכם המוכנים לשתף אותי ואת הקוראים במה שהכי שנוא עליכם.
רבים ישמחו בודאי לגלות שהם לא לבד...
מתנצלת מראש שכל התגובות כאילו שלי. אנשים לא הצליחו להגיב לבד ולכן שלחו לי את התוכן שאוסיף.
אם גם אתם לא הצלחתם להגיב, שילחו לי מייל ואני אוסיף את התגובה במקומכם.
איריס
מנוי RSS לבלוג מתוק
בשם [מאיה]
השבמחקאני הכי שונאת שכל פגישה במרפאה דורשת להיכנס לאחות, לדיאטנית והרופאה.
במקום שיהיה לי רק שוטר אחד יש לי שלושה. כולם נותנים לי ציונים. מרגיז
בשם [דוד]
השבמחקאני הכי שונא לבדוק ולהסתובב עם אצבעות מחוררות
בשם [אורלי]
השבמחקאני הכי שונאת שאני צריכה לבדוק כל מה שאני קונה. לפעמים אני מרגישה כמו בודק כשרות בחו"ל
בשם [שרון]
השבמחקאני שונאת שיש לי סוכרת
בשם [עדי]
השבמחקאכן כפי שצפית לא הצלחתי להכניס את תגובתי לשם
אז......
אני שולחת לך אותה כאן
"
אני סוכרתית טייפ 1 יחסית חדשה, בערך שנתיים וקצת עם משאבת אינסולין. לאחרונה, מזה מספר חודשים אני מתחברת לסנסור לניטור של רמות הסוכר בדם במשך 24 שעות. מה אני אגיד - אני מרגישה כמו משחק טטריס 24 שעות ביממה - כל הזמן לבטל התראות (גבוהות או נמוכות כאשר הסיוט קורה בעיקר בלילה), להכניס נתונים ולהרגיש שיעבוד לעוד מכשיר חיצוני שאמור לעזור לי עם הסוכרת, אבל בעצם משגע אותי.
וגם עוגיות חסרות צורה וטעם מפוצצות בממתיקים שלמעשה מכילות אותן כמויות פחמימות, שומנים קלוריות ועוד... כמו עוגיות רגילות אבל הרבה יותר יקרות.
עדי
עדי שלום
השבמחקלמה את אוכלת עוגיות חסרות טעם ויקרות. כמו שכבר שמת לב גם בהן יש הרבה פחמימות.
ממליצה להוריד את הדו"ח הממיוחד ששלחתי לכם לפני כשלושה חודשים שם אני מסבירה על הנושא:
http://www.irispeleg.com/report.htm
איריס
בשם [אמירה]
השבמחקרוצה להנות בשבת בבוקר עם ג'חנון וכל המשפחה. למרות האפידרה, לא מצליחה לאזן.
מרגיז!!
[עדי]
השבמחקאני לא אוכלת את העוגיות האלה
אבל תמיד שניסיתי אותן לפני שהתחלתי באינסולין וגם בגלל שאבא שלי לוקח כדורים
תמיד התאכזבתי מטעמם המגעיל
היום, מאחר ואני משתמשת במשאבת אינסולין, אני יודעת (גם מקריאה של המאמרים שלך באתר) שאני ממש לא צריכה לענות את עצמי
ואני מאפשרת לעצמי לאכול כל מה שאני רוצה
כמובן בגבולות
כי אני לא אוהבת להגיע למצב שאני אוכלת משהו קטן ולא משביע ונותנת עליו הרבה אינסולין
עדי
[עדי]
השבמחקעוד דבר שאני שונאת.....
להיות מחוברת למשאבה 24 שעות ביממה!!!!!!
אין הנחות חוץ ממקלחת ארוכה :)
וגם לספור מנות פחמימות וכל הזמן לחשב ובסוף גם לא לתת מספיק או יותר מדי אינסולין.
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
כנראה שהגיע הזמן להוציא הכל
עדי
[דן]
השבמחקאני הכי שונא זה להיות לא-ספונטני ברמות: בכל פעם שאני רוצה להכניס משהו לפה, אני צריך לדעת כמה פחממות יש בו, מתי הזרקתי, כמה פחממות אכלתי היום, האם אני צריך להזריק, מה רמת הסוכר שלי וכך הלאה.
מה שאני הכי מפחד זה להתחבר למשאבה הזו ולהפוך עוד יותר תלוי בטכנולוגיה, במכשירים, בבדיקות ובשאלות שאני צריך לשאול כל היום, כל יום.
דן
[עינת]
השבמחקמרגיז אותי שלפעמים קורה שאני מחליפה פרפרית למשאבה ובסוף היא סתומה ואני צריכה להחליףף שוב. בלגן כפול.
[שלי]
השבמחקמרגיז אותי שאת אופטימית כזו.
אני מחכה שיספרו לי שיש מרפא
שלי
[ענת]
השבמחקלא מרגיז אותי שיש לי סוכרת, מרגיז אותי שבגלל שלבעלי יש סוכרת יש 50% סיכון שגם לילדים שלי יהיה סוכרת ולא נראה איזה פיתרון רציני לזה.
למה שיהיה אם יהיו כאלו שיפסידו מזה
ענת
[יאיר]
השבמחקשלום לאיריס--
מה שעלי שנוא זה לקרוא מאמרים מכל מיני שרלטנים--
שקטראים לעצמם דוקטורים,מומחים לבריאות ודיאטה ומה לא--
שמספרים במאמרים נהדרים ובמצגות מה זה יפות--
שקרים מכל סוג ומין ,עם קצת דברי אמת לגיוון--
על סוכרת,בריאות ומניעה וטיפול של כל מיני תחלואים--ומה לא.
וכשאני מראה למומחים לסוכרת מכל הסוגים- או למומחים למחלות אחרות-הם מוכיחים לי את השקרים !!!
למה אנשים מתימרים להיות ידענים ולשקר במצח נחושה ??????
יאיר
[ורדה]
השבמחקשלום איריס
אני לוקחת הרבה תרופות
כיון שאני שתולת -לב
לכן אני מסדרת תרופות פעם בחודש
ואין לי בעיה כל יום
בואו ונשמח שאנחנו חיים בתקופה שהתרופות מאריכות את חיינו
אשרינו מה טוב חלקינו
לא המצליח-שמח
אלא השמח-מצליח
תודה
ורדה
[רונן]
השבמחקמרגיז אותי שאין לי בעיות בריאות מלבד הסוכרת ובכל זאת אני חייב להיות פעם בחודש בבית המרקחת בגלל שאת מקלוני הבדיקה נותנים רק לחודש אחד.
"דברים קטנים ומעצבנים" אמר דודו טופז
תודה על ההזדמנות להוציא קיטור לכותבים ולקוראים להזדהות.
ניסיתי לכתוב לבד אבל לא הצלחתי. אודה לך אם תעלי את זה.
רונן
[גלית]
השבמחקאני מעדיפה לא להשתמש במונח כל כך חזק ושלילי "שנוא"
יש הרבה דברים שאני אוהבת פחות, שגורמים לי לחוסר נחת.
כל המחלה הזו בערך מעוררת בי תחושות שליליות, לכן אני מעדיפה להמנע ממונחים שליליים כל כך ומשתדלת למתן תגובות, על מנת לא ליצור אנטי חזק לדברים.
בהצלחה לכולם בהתמודדות עם הדברים שאתם פחות אוהבים.
גלית.
[עידית]
השבמחקמסכימה עם גלית. חשיבה טובה שמסייעת.
[מיכל]
השבמחקלהאזין בנימוס לאמה בת ה-77 של חברתי המספרת לי בפרטי פרטים כמה נהנתה ממעדן שאסור לי בתור חולת סוכרת.
מיכל
[תרצה]
השבמחקהיי ראיתי שפרסמת בבלוג שלך דיון בנושא "הכי שנוא ולפעמים לא מובן". גם אני לא הצלחתי להגיב ולכן מצ"ב תגובתי:
מעצן אותי שבשביל סנסור אני צריכה לשלם 350 שקל.
מעצבן אותי שכשאני נוסעת לחו"ל ל3 חודשים צריך לעשות שמיניות באוויר. קודם עם המרפאה של הקופ"ח שלא מסכימה לתת פרפריות ליותר מחודשיים. אחר כך מעצבן אותי שאני צריכה לקחת את כל הדברים במזוודה איתי לתוך המטוס. ועוד מעצבן אותי שכל אנשי הנמל חושבים שאני נושאת שם פצצה, גם במזוודה וגם עלי (המשאבה).
מעצבן אותי ללכת בין כיסא ושולחן וגם כשכל הצינורית נמצאת בכיס איכשהו היא עדיין תיתפס.
מעצבן אותי הריח המסריח של האינסולין ואת זה שבהחלפת פרפרית לפעמים זה נוזל לי על כל הבגדים.
מעצבן אותי שתמיד על הקירות של הבית שלי ועל המתגים של האור יש כתמי דם מאצבעות מחוררות.
מעצבן אותי שגם כל המחטים והדברים שכתוב עליהם "סופט" עדיין כואבים.
מעצבן אותי אנשים שלא יודעים מה זה סכרת נעורים וחושבים שזה סכרת מבוגרים. אני יודעת שאני לא אמורה להתעצבן אבל זה מעצבן.
מעצבן אותי לגלות שאני מגלה שאני בהיפר מטורף כשאני באה לנגוס בחתיכת עוגת יומולדת.
מעצבן אותי לסדר את הבאזל שלי כל תקופת זמן מחדש.
מעצבן אותי שאחרי שכבר חשבתי שסידרתי אותו אני עדיין מתעוררת בהיפו באמצע הלילה.
מעצבן אותי שכל המכשור תופס לי שליש מהחדר.
מעצבן אותי שלכל טיול במדבר של יותר מ3 ימים צריך מקרר.
מעצבן אותי שלחיות עם סכרת מרגיש כמו שלא קיים רפלקס הנשימה וצריך להזכיר לעצמך כל הזמן לנשום אחרת תחנק ותמות.
מעצבן אותי שאי אפשר לקחת ימי חופש או מחלה מהדבר הזה.
אני שונאת את הריח והטעם של הקטונים שיוצאים לי מהפה לפעמים.
מעצבן אותי להיות חריגה.
מעצבן אותי כשאני בסרט והאינסולין במשאבה נגמר.
מעצבן אותי שמרוב כל הניסויים לריפוי המחלה שקראתי עליהם שלא הצליחו, כבר אבדתי תקווה בחדשים.
מעצבן אותי לקבל תוצאה של 7.6 בA1C למרות שבאמת התאמצתי.
מעצבן אותי לראות תינוק שזוחל לו עם משאבה או סימני הזרקה.
מעצבן אותי לבכות ולהתבכיין על זה במיוחד כשאני יודעת שזה לא מה שיגרום לזה לעבור.