שמירה על איזון מתוך תקוה

השבוע נפגשתי עם מתאמנת שלי, שמאד קשה לה להפנים את הסוכרת, לערך בדיקות לפני הארוחה ואחריה ולהזריק בכל פעם. בעצם להזריק היא כבר מזריקה, היא פשוט לא תמיד מתקנת את רמות הסוכר כי לא תמיד היא מודדת. מאחר והיא בד"כ לא רושמת, קשה להפיק לקחים מאיזון הסוכר שלה. מקסימום ניתן לקרוא את הבדיקות ממכשיר הסוכר שלה אך לא ניתן להסיק האם זה לפני הארוחה, אחרי הארוחה או אולי בצום. כמובן גם אי אפשר ללמוד האם היא הזריקה מספיק אינסולין והאם הבעיה שלה באינסולין ארוך טווח או קצרצר טווח. לפי דבריה היא נורא מסכנה ולכן אינה יכולה לעשות פעילות גופנית.
לאחר שהתחלנו לתאר את תמונת העתיד הרצוי שלה כפי שהיא רוצה, שאלתי אותה איך זה מתקשר לסוכרת והיא ענתה:
אני צריכה למדוד, לרשום, להזריק ולעסוק בספורט. כמה פשוט.

תמיד יותר קל מתוך כח ותקוה לעתיד טוב מאשר בתור קורבן