עצמאות של המדינה ושלי

יום העצמאות קרב ובא.
יום זה מזכיר לכל סוכרתי, שגם הוא רוצה לקבל עצמאות מהסוכרת שלו.
עתה הוא תלוי בהרבה גורמים אחרים:
דיאטנית, רופא, אינסוליין, כדורים, ארוחות מסודרות ועוד.

גם אני הייתי רוצה לקבל את חרותי ולהתנתק מהאינסולין כמו שהתנתקנו מהבריטים ב-1948:
שיום אחד אפטר מהסוכרת כמו שיום אחד הבריטים קמו ועזבו.

מי יודע. אולי יום אחד זה יקרה.
עד שזה יקרה, אני מנסה להשיג את חרותי בצורה אחרת:
להיות כמה שיותר עצמאית ולדעת מה ואיך לעשות ברוב המצבים.
לא אני לא נפתרת מהצוות הרפואי. אני צריכה אותו:
קבלת תרופות, זיהוי מצבים בעייתים הדורשים פיתרון או עצות להתמודדות במצבים שאני לא מצליחה בהם (כן, גם לי זה קורה).
כל זה אני עושה בעזרת שיטות וכלים שאספתי במשך שנים רבות של התמודדות עם סוכרת.

והנה מגיע יום העצמאות ואני צריכה לשלוף ממוחי את הכרטסת המיועדת לחג זה.
והנה מה כתוב בה:

- לא להגיע למדורה מורעבת כדי לא להתנפל על האוכל
- להמנע מנקניקיות שמכילות קמח/לחם ולא אדע לחשב זאת
- להביא קערה גדולה עם סלט המתובל בשמן זית ולימון למדורה. לי ולאחרים.
  אני כמו כולם
- להזהר מסלט כרוב חמוץ שנראה מאד מטעים אך מכיל הרבה סוכר(כמות פחמימות כמו בחומוס)
- להנות כמו כולם אך לא להתפרע עם הבשר כדי לא להשמין
- פיתה שקולה ל-3 מנות פחמימה. לא לצרוך את כולה וגם לא הרבה טחינה
- והחשוב מכל: להנות עם כולם כמו כולם.

רוצה עזרה בהערכת מה שאוכלים?
מגוון מתכונים בחינם באתר שלי.

חג שמח

איריס

אילתור פשטידה

לא הספקתי עדין לכתוב על הפשטידה של יום שישי, אך הגיע הזמן שאעשה זאת. זה אפילו מתאים לפסח לאוכלי קטניות.

נשארו לי בבית שאריות של ירקות מבושלים. אספתי אותם ומעכתי. הוספתי שלוש בייצים ותבלינים.
בסיר התבשל עוף עם אורז וגריסים (שעוד לא היו מוכנים). הוצאתי ממנו שלוש כפות לתוך התערובת .
ערבבתי הכל ושמתי בטוסטר ל40 דקות בחום של 180 מעלות.

יצא מאד טעים והיה קל לספור את כמות הפחמימות (3 כפות = מנת פחמימה).

מי שלא אוכל קטניות בפסח יכול להוסיף 3 כפות קמח מצא.

בתאבון

האם אפשר לסמוך על הגלוקומטר?

חיינו עם סוכרת מושתתים על בדיקות ביתיות.

ככל שנבדוק יותר רמת האיזון שלנו תשתפר ונוכל למנוע היפויים והיפרים רבים.

מכשיר שאינו תקין יכול לגרום לבעיות רבות:
- אכילה שלא לצורך שתסתיים ברמת סוכר גבוהה(היפר)
- תיקון שלא לצורך שיסתיים שיסתיים בנפילת סוכר (היפו)

יש העושים זאת בעזרת מכשיר נוסף ומשווים את התוצאות.
בדיקה זו אינה אמינה מאחר ולא יודעים מי משני המכשירים אינו תקין ולכל מכשיר סטיה מותרת.

יש העושים מספר בדיקות ומשווים בניהן.
בדיקה זו אינה טובה מאחר ואם המכשיר מקולקל, התוצאה תהיה שגויה בכל הבדיקות.

בכל מקרה, סטיה של 10-15% בתוצאה הינה תקינה.

איך בכל זאת בודקים את הבודק?

השיטה הטובה ביותר הינה לרכוש אצל היצרנים נוזל כיול שצריך לתת תוצאה בדוקה כגון 100 מ"ג/דצ"ל.

איך אפשר לעשות זאת אחרת, יותר מהר ויותר זול?

בשבוע שעבר ערכתי בדיקות מעבדה לקראת ביקורי במרפאת הסוכרת.
החלטתי לנצל את ההזדמנות ולבדוק את מכשיר הגלוקומטר הביתי שלי.
בסיום הבדיקה ביקשתי לבדוק עם המכשיר הביתי שלי עם אותו הדם בדיוק.
התוצאה בבדיקה שלי: 99 מ"ג/דצ"ל
התוצאה בבדיקה של המעבדה: 86 מ"ג/דצ"ל
כלומר, סטיה של כ-9%. סטיה זו הינה תקינה לגמרי.

חשוב לציין כי אין זה נכון לקחת דם לבד במעבדה אלא להשתמש בדם שנלקח לבדיקות ולהודיע על כך מראש. התהליך מקובל.

מותר לנו עם סוכר ????

אני מקבלת מיילים רבים לאחרונה בהם הכותבים מתפלאים כיצד אני ממליצה על מתכונים עם סוכר בחוברת המתכונים שמורידים בחינם מהאתר שלי. הרי החוברת מיוחדת לאנשים עם סכרת.

סוכר אינו מומלץ בגלל כמות הפחמימות הרבה שבו (פחמימות בלבד) וגם בגלל האינדקס הגליקמי הגבוה שלו.
את כמות הפחמימות עלינו לחשב בכל מקרה ולהתאימה לכמות שהדיאטנית אמרה שהרי פחמימות יש גם בקמח, אורז, תפו"א וכדומה.

-הדגש- ומה באשר לאינדקס הגליקמי הגבוה? -סדגש-

יש הבדל בין סוכר נקי בשתיה לבין סוכר במאפה או בתבשיל.
האינדקס הגליקמי של סוכר בשתיה גבוה מאד.
האינדקס הגליקמי של סוכר במאפה מושפע משאר המרכיבים: קמח, ביצים, שמן, אגוזים וכדומה.
האינדקס הגליקמי של סוכר בסלט מושפע משמן זית, לימון, אגוזים, מיונז וכמובן שאר המרכיבים.
כלומר, האינדקס הגליקמי של סוכר במאפים ותבשילים לא גבוה כל-כך אך חשוב לחשב את הכמות הנאכלת.

להלן ציטוט מתוך מאמר של מיכל גילאון, דיאטנית קלינית באתר של שרותי בריאות כללית:
"פעם האמינו כי אכילת סוכר מעלה במהירות את רמות הסוכר בדם. היום המומחים סבורים שניתן לאכול מזון שמכיל סוכר כל עוד מחשיבים אותו בתכנון הארוחה כפי שעושים לגבי כל פחמימה אחרת"

ביום שלישי יערך מפגש אינטרנטי מענין בו אארח את איתם ישראלי. מומלץ מאד להקשיב ולשאול שאלות.
איתם - ספורטאי ויזם עיוור, שלמד לראות יותר – הרבה יותר – מאז היום בו התעוור, והגיע להישגים יוצאי דופן בספורט העיוורים בארץ ובעולם.
כדאי לנו, הסוכרתיים, לשמוע סיפורים על מיקרים של אנשים שיכלו למרות המציאות. הכל עינין של החלטה. הכל תלוי בנו. מומלץ להשתתף ולשאול שאלות.

איריס

כתבו על הערכות שלי היום בידיעות אחרונות

שלום לכולם

רציתי לשתף אתכם בידיעה המשמחת.

גם ידיעות אחרונות מעריכים את הערכות שלי וכתבו על זה היום במוסף זמנים בריאים


להתראות
איריס

רון שמעוני - חוויות מקורס עיסקי

לפני שבועיים היתי בסמינר תאוצה עיסקית 2011 של אמיר הרדוף.
ההרצאות ששמעתי בשלושה ימים אלו היו מאלפות.
תמיד אני מופתעת מחדש מהדימיון בין התובנות בעולם העסקים לעולם הסוכרת.

אחד האנשים המדהימים שפגשתי שם הוא רון שימעוני.
רון הינו בחור ישראלי שעבר ילדות קשה בחיפה. לפני כ-20 שנה לאחר הצבא הוא החליט לסוע לארה"ב לחפש הצלחה.
כשנתיים הוא גר במונית שעבד בא (כולל בתנאי חורף קשים של שיקאגו) ובזמן זה שמע קלטות, קרא ספרים והפך לאיש עסקים מצליח.
הכל בזכות לימוד, התמדה ועקשנות שלו.

דוגמאות ממשפטים חכמים שלו שמופיעים גם בספרו:
"דברים לא ישתפרו עד שאנחנו לא נשתפר" או "תרוצים לא לעשות או סיבות להצליח"

ולמה זה מזכיר לי את עולם הסוכרת?
השינוי שנדרש מהסוכרתיים הוא להפסיק לרחם על עצמם ולחשוב כמה הם מסכנים.
לנשום עמוק ולהתחיל להפנים את מצבם.
סוכרת לא נעלמת אך מצב הסוכרת ומצבם עם הסוכרת ישתנה מן הקצה אל קצה.

רון אומר:
"יכולים להיות לך מיליון תרוצים או מיליון דולר"
ואני אומרת
"יכולים להיות לך מיליון תרוצים או מיליון חיוכים".
חיוכים כי הבנת מה זו הסוכרת וכיצד לחיות עימה,להפנים אותה ולהתידד עימה (חליליה לא לאהוב אותה).

גם עם סוכרת אפשר לחיות חיים מאושרים ואופטימיים. לזה אני קוראת אופטימיות מתוקה.

להתראות
איריס

אגב, ספרו של רון נקרא "Ron for your life" אך הוא אינו נמכר בחנויות.

טיול שנתי וסוכרת

אתמול נערך מפגש אינטרנטי עם אופירה קשתן על התמודדות עם ילדים סוכרתיים וסוכרתיים בכלל.
שמענו כיצד להשיג מהם שיתוף פעולה ללא כעסים ואיומים.
אני מאד נהנתי ולמדתי הרבה. לא הפסקתי לרשום תובנות.

אחת האמהות שלחה שאלה:
"בני בן 11. בעוד חודש כיתתו יוצאת לטיול שנתי. אני הודעתי שאני יוצאת כמלווה ובני מסרב בתוקף."
ארנינה נתנה את העצות הנהדרות שלה של תקשורת מקרבת ואני הוספתי עצות מעשיות.

אני רוצה לנסח אותן מחדש ואף להוסיף עליהן:
אין ספק שהבעיה היא לא רמות סוכר גבוהות אלא נמוכות.
לכן, אני חושבת שבמידה ולא מגיעים בזמן כה קצר להסכמה עם הילד, ניתן לעשות את האפשרויות הבאות:
1. להוריד את מינון האינסולין הארוך ליום הטיול. אם משתמשים במשאבה, הדבר הרבה יותר פשוט.
2. לא לקחת אינסלין קצר (בולוס) לפני הפעילות. לתקן אחריה. כך אני עושה בטיולים שלי
3. לשתף את המורה, המלווים האחרים והחובש: להנחות אותם במצבים מיוחדים ובשיתוף טלפוני
4. להגיע להסכם עם הילד כי לפני היציאה לפעילות: הוא עורך בדיקה ומתקשר להנחיות בטלפון.
5. עם סיום הפעילות או אחרי שעתיים, להתקשר שוב
6. להוסיף הנחיות בהתאם לצורך.

בהחלט מסכימה עם ארנינה שהילד ישתף פעולה הרבה יותר אם הוא ידע שמקשיבים לו ומבינים אותו.

אשמח לשמוע על דעתכם וניסיונכם במיקרים כאלו.

למי שעדין לא שמע את השיחה:
http://www.irispeleg.com/webinar.htm

איריס

איזה באסה. גם זה קורה

תכננתי לכתוב לכם היום ולספר על הכנס המדהים שהייתי בשבוע שעבר, אך שיניתי את תוכניותי היום בבוקר.

החלטתי לספר לכם מה קורה לי כדי להראות שזה קורה לכולם ולא צריך לההיכנס להיסטריה או להתיאש.

קמתי היום בבוקר ורמת הסוכר שלי היתה 256. זה קורה לפעמים אך בד"כ אני גם יודעת מה גרם לזה.
הפעם הלכתי לישון לאחר שבדקתי את רמת הסוכר והיא היתה בסדר.
ניסיתי לחשוב מה יכול היה לגרום לזה אך לא הצלחתי. אפילו לא אכלתי משהו מיוחד לארוחת ערב.

וכמו תמיד: לא הבנתי למה ולכן המשכתי הלאה. תיקנתי את הרמה וישבתי לאכול ארוחת בוקר.
כהרגלי בשבת בבוקר, תכננתי לצאת להליכה ולכן לרק תיקנתי את הרמה אך לא לקחתי אינסולין עבור הפרוסה שאכלתי.

עכשיו חזרתי מההליכה ובדקתי את רמת הסוכר לראות אם היא לא נמוכה מידי (הלכתי מעל שעה שזה הרבה יותר מאשר פרוסה לחם).
רמת הסוכר היתה 326.
ברצוני לציין כי קורה שכאשר אני חוזרת מהליכה הרבה יותר קצרה, רמת הסוכר שלי בסביבות 180 מאחר ואינני לוקחת אינסולין עבור הפחמימה שאכלתי לפני.

וכמו תמיד: לא הבנתי למה ולכן המשכתי הלאה. תיקנתי את הרמה והתישבתי לספר לכם על כך בבלוג.

התמודדות עם סוכרת כוללת הרבה עליות ומורדות ועם הכל צריכים להסתדר.

להתראות
איריס

נמר בפתח. האם יהפוך לחתלתול או נמר טורף

מציאות חדשה ולא פשוטה:

סוכרת דופקת בדלת ונכנסת הביתה אם בצורת ילד סוכרתי או הורה סוכרתי.

יתכן ולא מדובר בסוכרת אלא בלחץ דם גבוה, בעיות שומנים בדם, רגישות ללקטוז ועוד.

איך הופכים נמר מחיית טרף לחיית מחמד?

ילדי נכנסו למציאות של בית סוכרתי. דבר לא נלקח מהם והם התרגלו לשתף פעולה. 
מה קורה כאשר המציאות משתנה?

יותר קשה לשכנע ילד לשתף פעולה מאשר אדם בוגר.
הדבר נכון אם מדובר בילד סוכרתי, אח לילד סוכרתי או ילד להורה סוכרתי.

איך משכנעים אותם ללא צעקות ומריבות לשתף פעולה?

חשוב להכניס את הסוכרת הביתה בשיתוף פעולה והבנה.
התאמת האוכל כך שכולם יאהבו ולא יחושו נענשים,
הינו אחד העקרונות החשובים.

חוברת המתכונים החינמית תסייע בכך.
תעזור להתיידד עם הנמר ולא להרגיש במלחמה עם חיה טורפת.
לא לסוכרתי ולא לסובבים אותו.

בחוברת יש חישוב של כמות הפחמימות במתכון ובמנה.
אומנם האחרים יוכלו לאכול יותר, אך כולם יאכלו יחד.

להורדת חוברת המתכונים, יש ללחוץ כאן.

אני יכולה לעזור בעוד דברים. גם התאמה אישית של האוכל
וגם בהטמעת הטיפול והצרכים.
להפוך נמר לחיית מחמד.
לפעמים שורטת, אבל אפשר להרגיע אותה.
לעזרה ניתן ליצור קשר ב: 054-4608678

איריס, מומחית לחיים עם סוכרת

כוחה של ספירת פחמימות

לאחרונה קיבלתי הודעה בפורום סוכרת מאישה שמתלוננת כי קשה לה למצוא מה לאכול מאחר והתפריט שקיבלה כולל "אוכל מוזר" (מילים שלה).

מאד חבל לי לשמוע הערות כאלו. מהן אני מסיקה שלא לימדו אותה שאפשר להחליף כוס כוסמת בכוס אורז או תפוח באפרסק ועוד הרבה בחירות.

אם ניקח קבוצה של אנשים ללא סוכרת, נגלה שכל אחד אוהב משהו אחר ויד כאלו שלא אוכלים בשר או חלב וכדומה.
הדבר נכון גם בין הסוכרתיים.
ספירת פחמימות מאפשרת בחירה ושליטה.
בחירה ושליטה מאפשרים להתמיד בשמירה על האיזון והרגשה של שליטה בחיים.

בנוסף כדאי ללמוד על סוגי פחמימות ועל אינדקס גליקמי.
אלו מראים כי גם פחמימות בעלות אינדקס גליקמי בינוני ולעיתים גבוה אפשריות אם לומדים איך להוריד את האינדקס הגליקמי.

דוגמא:
תפוח-אדמה אינו מומלץ.
כף שמן זית על תפוח-האדמה לפני או אחרי האפיה משפרת בהרבה את האינדקס הגליקמי שלו.
אפשר גם לאכול אותו עם כף טחינה. גיליתי שזה מאד טעים.

בהצלחה
איריס