עצמאות של המדינה ושלי

יום העצמאות קרב ובא.
יום זה מזכיר לכל סוכרתי, שגם הוא רוצה לקבל עצמאות מהסוכרת שלו.
עתה הוא תלוי בהרבה גורמים אחרים:
דיאטנית, רופא, אינסוליין, כדורים, ארוחות מסודרות ועוד.

גם אני הייתי רוצה לקבל את חרותי ולהתנתק מהאינסולין כמו שהתנתקנו מהבריטים ב-1948:
שיום אחד אפטר מהסוכרת כמו שיום אחד הבריטים קמו ועזבו.

מי יודע. אולי יום אחד זה יקרה.
עד שזה יקרה, אני מנסה להשיג את חרותי בצורה אחרת:
להיות כמה שיותר עצמאית ולדעת מה ואיך לעשות ברוב המצבים.
לא אני לא נפתרת מהצוות הרפואי. אני צריכה אותו:
קבלת תרופות, זיהוי מצבים בעייתים הדורשים פיתרון או עצות להתמודדות במצבים שאני לא מצליחה בהם (כן, גם לי זה קורה).
כל זה אני עושה בעזרת שיטות וכלים שאספתי במשך שנים רבות של התמודדות עם סוכרת.

והנה מגיע יום העצמאות ואני צריכה לשלוף ממוחי את הכרטסת המיועדת לחג זה.
והנה מה כתוב בה:

- לא להגיע למדורה מורעבת כדי לא להתנפל על האוכל
- להמנע מנקניקיות שמכילות קמח/לחם ולא אדע לחשב זאת
- להביא קערה גדולה עם סלט המתובל בשמן זית ולימון למדורה. לי ולאחרים.
  אני כמו כולם
- להזהר מסלט כרוב חמוץ שנראה מאד מטעים אך מכיל הרבה סוכר(כמות פחמימות כמו בחומוס)
- להנות כמו כולם אך לא להתפרע עם הבשר כדי לא להשמין
- פיתה שקולה ל-3 מנות פחמימה. לא לצרוך את כולה וגם לא הרבה טחינה
- והחשוב מכל: להנות עם כולם כמו כולם.

רוצה עזרה בהערכת מה שאוכלים?
מגוון מתכונים בחינם באתר שלי.

חג שמח

איריס