בילוי במסעדה - קל או קשה? במה זה תלוי

לכבוד יום ההולדת של בתי

הלכנו כולנו למסעדת בשרים משובחת שהיא מאד אוהבת: בוצ'רי דה-ברילוצה.

טבעונית במסעדת בשרים טהורה (אין מנות עיקריות אחרות) וגם רגישה לגלוטן.

את הסוכרת אני לא מזכירה, כי עם פחמימות אני מסתדרת.

מה היה שם:

להפתעתי הרבה, לא היה לי קשה בכלל.

הזמנו שני סלטים למנה ראשונה ועוד פריט שלא יכולתי לאכול ממנו.

הסלטים תובלו ברוטב מתוק ואחד מהם הכיל גבינה אך ביקשתי אותה בצד.

למנה עיקרית לא יכולתי להזמין דבר.
מינסיוני הם מגישים ירקות צלויים, קוביות תפו"א ופירה תוספות לכולם למנה העיקרית.
כמובן שפירה לא אכלתי כי אין לי ספיק שהכיל חמאה.
את התוספות האחרות כן אכלתי והרבה.
הסוכר היה בסדר ונהנתי לבלות עם כולם.

למה אני מספרת את זה?

מעניין שיש דברים שמגרים אותנו ויש שלא.

אם הייתי יושבת במסעדה כמו מקס ברנר, המתבססת על הרבה מתוק שמדיפה הרבה ריח שוקולד, כבר הייתי מוצאת משהו וטורפת.

מסעדת בשר לא עושה לי את זה.

לכן, כל אחד צריך להכיר בחולשה שלו - הנקודה החלשה.

לא להתעלם מזה ולא להסכים למשפט "אז, תשלטי בעמך".

בטוחה ששמעתם את זה כבר הרבה פעמים ולא תמיד אפשר.

כלומר, אם רוצים אפשר צריך רק לדעת איך ומה לעשות.

אני פה כדי לתת כלים מעשיים ומוטיבציה.

בכנס "חיים טובים עם סוכרת" אני נותנת את זה במנות גדושות.

להתראות

איריס