האם גם אתם עברתם את החוויה הזאת:
הלכת לרופא שרא את בדיקות הדם שלך, מיד הוא התחיל לצעוק שצריך להתחיל לאכול נכון, לעשות פעילות גופנית וכמובן לרדת במשקל.
אם לא , הכל יסתכם באיבוד רגליים, חיבור לדיאליזה ואיבוד מאור עיניים.
קשה לי מאד שהשיחות מסתכמות בהרבה פאסימיות וללא אופטימיות והוכחות שזה בסדר וזה אפשרי.
אני לא מכירה אדם שדאג לסוכרת (גם אם לא ב-100%), קם בבוקר וגילה נמק ברגל. מדובר בחודשים של הזנחה (אולי שנים) וכשהתחילו בעיות לא טיפלו בהן.
גם אם הוא הזניח את הסוכרת, זה לא קורה ביום אחד ואפשר לטפל בזה.
אף פעם לא מאוחר.
כנ"ל לגבי העיניים.
אם שומרים על איזון והולכים כל שנה לבדיקת עיניים, אפשר לטפל בעין גם אם מוצאים בעיה בכלי הדם.
לא מכירה אדם מאוזן שקם בוקר אחד והוא גילה שאיבד את מאור עיניו.
גם אם הוא הזניח את הסוכרת, זה לא קורה ביום אחד ואפשר לטפל בזה.
אף פעם לא מאוחר.
לכן אהבתי את דבריה של לילך אהרון, אופטימטריסטית קלינית מוסמכת.
דבריה היו עינייניים ותורמים. לא אוסף של איומים.
אהבתי במיוחד את הקשר בין עיניים וממתיקים.
אני בהחלט חושבת שמגזימים בחשיבות הממתיקים במאכלים ובמאפים.
לילך כתבה עבורי מסמך מעולה שכדאי לקרוא כדי להבין מה ניתו לעשות בכל מצב גם אם הוא לא מסוכן.
למ לא תמיד צריך להיבהל.
כמובן שצריך לבדוק.
ניתן להרשם ולקבל את המסמך בחינם במייל.
להתראות
איריס
מנוי RSS לבלוג מתוק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה