להנות מכריך ללא גלוטן בצד הדרך

לאחרונה גיליתי שיש לי רגישות לגלוטן (עלל הסיפור המענין אספר בפוסט אחר).

אתמול בערב העברתי הרצאה בבאר-שבע ולאחריה הייתי חייבת לנוח באמצע הדרך הבייתה - לפני העליה לכביש 6.

לפני שגיליתי את הרגישות, אהבתי לאכול כריך רוסטביף בקפה ארומה.

כל הדרך עד לצומת בית קמה פינטזתי על עצירה בקפה ארומה

דמינתי שאצליח לשכנע אותם לתת לי את המצרכים של כריך הרוסטביף כדי שאוכל אותם עם פריכיות האורז שלי.

עצרתי בארומה בבית קמה.

ניכנסתי עם פריכיות האורז שלי.

להפתעתי הרבה, ניתן לקנות בארומה לחמניה, פרוסות, עוגה, עוגיות ללא גלוטן.
אפשר להזמין כל אחד מסוגי הכריכים עם לחמניה או לחם ללא גלוטן.
בעצם מקבלים את הלחמניה או הלחם בשקית סגורה וארוזה ואת יתר המרכיבים ארוזים בנפרד - הכל מפורק ומרכיבים לבד.

אפילו כמות הפחמימות בלחמניה שהזמנתי היתה רשומה על השקית.

מה שיפה שכל אחד יכול לבחור את סגנון הארוחה שלו:
בשרי, צמחוני או אפילו טבעוני (כן, כבר הכרתי טבעונית עם רגישות לגלוטן)

מאד נהנתי מההפסקה ויצאתי לדרכי הביתה - עייפה, שבעה ומרוצה.