אסרטיביות

כלל ראשון שאנחנו צריכים לקיים כדי לשמור על בריאותינו הוא להיות אסרטיביים. ולמה הדבר חשוב ביותר? כי כולנו יהודים, כולנו נודניקים וכל המארחות פולניות ממוצאים שונים (עירקיות, מרוקאיות, הונגריות, פולניות וכדומה).
המארחת חונכה כי עליה להציע את הכיבוד שוב ושוב עד שהאורח יתרצה, בעוד שהאורח חונך כי עליו לסרב בפעמים הראשונות כדי לשמור על הנימוס.
אני חושבת שסיפרתי כבר את הסיפור אך אספר אותו שוב: פעם התארחתי בארצות הברית אצל משפחה אמריקאית. המארחת הציעה לי עוגה ואני עפ"י כללי הנימוס הפולניים סרבתי לעוגה. להפתעתי, המארחת עברה לאורח הבא ואני הפסידתי את הקינוח שבו מאד חשקתי.
לפני שנלמד את כולן להיות מארחות שמכבדות את האורחים ורצונותיהם, עלינו ללמוד לענות "לא" תקיף מספיק כאשר שואלים אותנו אם ברצונינו בקינוח או מנה אחרת שלא מתאימה לנו. אין צורך לפרט אם לא רוצים, מה גם שתמיד תהיה מישהי שתגיד: "רק תטעם" או "חתיכה אחת, לא נורא". עלינו להבהיר שאיננו רוצים וזה לא מתאים לנו כדי להבהיר שאיננו מצפים להצעה נוספת בכדי שלא נתפתה לקחת או כדי שלא נרגיש לא נעים וניקח.
זיכרו: הבריאות מעל להכל ובעיקר. היא יותר חשובה מכללי הנימוס.

איריס