חולה סוכרת או איש עם סוכרת?

היו לי בעבר מספר שיחות עם אנשים המטפלים באנשים עם סוכרת. חלקם טוענים, שחשוב לכנות אנשים עם סוכרת "חולי סוכרת" כדי שהם יבינו שהם חולים ועליהם לטפל במחלתם. שאלותי אליהם הן תמיד:

"לחץ דם זה מסוכן ויש לטפל בו?"

"כן"

"האם אמרתם פעם למישהו אתה חולה לחץ דם?"

"לא"

"כולסטרול גבוה זה מסוכן ויש לטפל בו?"

"כן"

"האם אמרתם פעם למישהו אתה חולה כולסטרול?"

"לא"

למה רק לגבי סוכרת חייבים לכנות אנשים חולי סוכרת ולהתיחס לסוכרת כאל מחלה? ולמה רק בעיברית זה כך? באנגלית ובשפות אחרות אומרים:

"You are Diabetic" or "You have Diabetes" . אין מחלה ולא חולה.

שוחחתי פעם עם רופאה שהסבירה לי שמקור הבעיה היא באקדמיה ללשון. בספרות המקצועית באנגלית כתוב "patient". כשהספרות תורגמה לשפה העיברית המילה תורגמה ל"חולה". באותו אופן מי שמבקר רופא נחשב חולה בעוד באנגלית הוא נקרא patient.

יש לי בעיה עם אנשים המציגים את עצמם כחולי סוכרת ואין זה משנה עם מי הם מדברים. מבחינתי, חולה הוא אדם ששוכב במיטה, מתחת לשמיכה, הוא אינו מרגיש טוב, עצוב ומדוכא.

בשנים האחרונות משתמשים גם בביטוי סוכרתי כדי למצוא פיתרון נאות לחולה סוכרת. גם המילה סוכרתי אינה לפי טעמי משום שמשמעותה "אני" זה "סוכרת" ו"סוכרת" "זה אני". אני בעד שאנשים יגיד "יש לי סוכרת" או "יש לי סכרת". כמו שיש בית, אוטו, משקפיים, בעל וילדים.

נכון, אוטו ובית אפשר למכור ומבעל אפשר להתגרש ואפילו לילדים אפשר להתכחש. אבל לא מסוכרת. יש את זה ווצריך ללמוד לחיות עם זה בשלום או לכעוס על העולם "למה זה דוקא לי". עדיף לחיות עם זה בשלום ולא להלחם עם זה. בסוכרת לא נלחמים. לא לחינם לא קוראים לאגודות לסוכרת השונות "האגודה למלחמה בסוכרת...". צריך ללמוד שזה מה יש וללמוד לחיות עם זה בשלום.