עולים לי זכרונות נעימים מימי באוניברסיטה:
גרתי עם אחותי באותה הדירה במעונות הסטודנטים בבאר-שבע.
כשהתאפשר (לא היה לחץ לימודים מיוחד),
היינו נוסעות לחופשת סופשבוע בבית.
בימי ראשון שבנו עמוסות במאכלים טעימים למשך השבוע.
אימי טרחה והכינה הרבה סלטים ומאכלים אחרים.
כאלו שמתאימים (להבנתה) גם לי וגם לאחותי הצמחונית.
ואיך אפשר לסיים ארוחה פולנית בלי קינוח?
לכן, המישלוח כלל גם עוגיות:
פח גדול (אבל גדול) של עוגיות מאפה ביתי לכל אחת:
פח עם עוגיות מתוקות לאחותי ופח עם עוגיות מלוחות עבורי.
אחרי הכל, לי הייתה סוכרת ולאחותי לא הייתה סוכרת (מזלה).
אימי טרחה והכינה הרבה סלטים ומאכלים אחרים.
כאלו שמתאימים (להבנתה) גם לי וגם לאחותי הצמחונית.
ואיך אפשר לסיים ארוחה פולנית בלי קינוח?
לכן, המישלוח כלל גם עוגיות:
פח גדול (אבל גדול) של עוגיות מאפה ביתי לכל אחת:
פח עם עוגיות מתוקות לאחותי ופח עם עוגיות מלוחות עבורי.
אחרי הכל, לי הייתה סוכרת ולאחותי לא הייתה סוכרת (מזלה).
מה היתה הבעיה של פח גדול של עוגיות מלוחות בחדרי?
1. גם עוגיות מלוחות מכילות כמות עצומה של פחמימות.
להערכתי, לפחות 10 כוסות קמח = 910 גרם פחמימות (61 פרוסות לחם)
להערכתי, לפחות 10 כוסות קמח = 910 גרם פחמימות (61 פרוסות לחם)
2. בחדרי היה פח ענק עם עוגיות, ועד הערב הכל חוסל
לתת לחתול לשמור על החלב...
לתת לחתול לשמור על החלב...
מזל שחשבתי שהעוגיות המתוקות לא מתאימות לי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה