קרוב משפחה שלי שבר את רגלו.
לקח לו זמן להתרגל לרגל המגובסת ולחזור לפעילות.
היה ברור, כי בזמן פעילות (כמעט מלאה), מצבו הרבה יותר טוב.
סקי או אופניים יחכו בסבלנות עד שהרגל לא תשתקם.
אולם החיים ממשיכים ויש להמשיך להנות.
לא יכולתי להמנע מלהשוות את המצב לסוכרת:
בתקופת הסוכרת נמנעתי משני דברים בלבד:
- בתקופתי, אי אפשר היה להתנדב לצבא.
- לא אקבל אישור לצלילה.
חוץ מזה אני עושה מה שאני רוצה.
אם היה דברים אחרים שלא עשיתי בצעירותי,
זה מאחר ולא התכוננתי נכון או בכלל לא.
זה מאחר ולא התכוננתי נכון או בכלל לא.
כשתכננתי והתכוננתי בהתאם,
מצאתי את הדרך הנכונה לעשות זאת.
מצאתי את הדרך הנכונה לעשות זאת.
תכנון והכנה עוזרים.
יסודות חשובים לחיים טובים עם סוכרת.
למזלו, הרגל תחלים והוא יחזור לפעילות.
הסוכרת שלי תשאר לעד אך אמשיך לחיות חיים טובים עם סוכרת.
שלך
איריס
למזלו, הרגל תחלים והוא יחזור לפעילות.
הסוכרת שלי תשאר לעד אך אמשיך לחיות חיים טובים עם סוכרת.
שלך
איריס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה