27 מאי 2012

סוכרת ופעילות גופנית

ההנחיה הכללית אומרת למי שיש לו סוכרת לא לצאת לפעילות גופנית כאשר יש אצטון בשתן.

למה?
תפקיד האינסולין הינו לאפשר את כניסת הגלוקוז לתאים.
כניסת הגלוקוז לתאים גורמת לירידת רמת הסוכר בדם.
בזמן פעילות גופנית האינסולין עובד יותר טוב ולכן רמת הגלוקוז יורדת.

לאחרונה בגלל גיל המעבר והתאוששות הגוף מסיפור האלטרוקסין, יש לי ימים של תנגודת איסולין קשה.
כבר למדתי כי, אם שני תיקונים גדולים לא עוזרים, לא לנסות לתקן עוד.

היום הוא יום כזה.
רוב היום אני ברמת סוכר של מעל 200.
בערב רמת הסוכר היתה 256. יצאתי להליכה של חצי שעה.
לאחר ההליכה רמת הסוכר היתה 178.
לא מצוין, אבל הרמה ירדה.

בבוקר, זה לא כך.
אם אני כמה עם רמת סוכר של מעל 150, אני צריכה לתקן, לאכול ולצאת להליכה.
אם אנסה רק לתקן, במצב כזה, זה לא יעזור.

איך אני יודעת את כל זאת?
ניסוי וטעיה.

לכן, אינני מרמזת שכך יהיה גם אצלכם.
עליך לעשות הוא למדוד את הגבולות שלך.
גם אני הייתי במצב אחר לפני שנה אבל למדתי את גופי מחדש.

בהצלחה.

3 תגובות:

  1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  2. אני יודעת שריצה מורידה את רמת הסוכר אבל מעדיפה לשחות. האם שחייה טובה להורדת רמת סוכר בדם?

    השבמחק
  3. כל פעילות גופנית טובה.
    אם את אוהבת לשחות זה מצוין כי זה יגביר את ההתמדה.
    שימי לב ששהיה במיים בפני עצמה תורמת להורדת רמת הסוכר. השמרי מנפילות סוכר.

    השבמחק