אורז מלא לעצלנים

בטיפ הראשון שהפצתי לרשימת התפוצה שלי, שלחתי מתכון טעים להכנת אורז מלא טעים ולא מסובך להכנה.

ביום שישי רציתי להכין את המתכון, אך גיליתי שאין לי בצל וגם אין לי סבלנות לרסק גזרים וקישואים. לשימחתי, מצאתי במקפיא לקט של ירקות מוקפאים. מה עשיתי:

1. בישלתי את האורז המלא בהרבה מים כמו במתכון
2. סיננתי את האורז
3. אידתי את הירקות הקפואים (לא יותר מידי)
4. קיצצתי אותם
5. עירבבתי עם האורז המסונן בתוספת מלח ופילפל.

יצא מאד טעים וכמות הירקות היתה אפילו יותר גדולה מהרגיל. כמובן שאכלתי כוס שלמה בתור מנת פחמימה.

בתאבון
איריס

פרק נוסף בתכנון - ולא רק לסוכרתיים

רבות אנו שומעים ואומרים כי, את רוב הדברים שאנו עושים, כולם היו צריכים לעשות, הם רק נמנעים כי עדיין אינם מחויבים בכך. כבר סיפרתי השבוע כי גם דברים ספונטנים צריך לתכנן. היום היתה לי דוגמה נוספת לחשיבותו של תכנון.

כאשר אני נוסעת לטיול בחו"ל, אני מצטיידת עם אוכל ל-24 שעות לפחות. אם אמצא משהו אחר, לא אוכל את זה ואזרוק אך אם לא אמצא, אוכל מה שהבאתי ולא תהיה לי בעיה - אני מסודרת.

היום בתי נסעה לארגנטינה לטיול ובאופן אוטומטי הצעתי לה לקחת אוכל. מה גם שהיא רגישה כאשר אינה אוכלת שעות רבות (לא קשור לסכרת ואין לה סכרת). היא הסכימה לקחת שתי לחמניות ולאחר שחישבתנו את כמות השעות שיש לה עד שאולי תוכל לקנות משהו לאכול, היא ביקשה 4 לחמניות. נשמע הרבה, אך לא למספר רב כל-כך של שעות.

אין ספק, אם כולם היו לומדים כמונו את יסודות התיכנון, הרבה בעיות ועוגמות נפש היו נחסכות.

איריס

על תכנון ואלכוהול

עוד שיעור בתיכנון והפעם בנושא אלכוהול.

אתמול ביליתי עם משפחתי ושתתי שתי כוסות של משקה אלכוהולי שילדי הזמינו עבורי. מאוד הופתעתי שלא השתכרתי מאחר ובד"כ אני שותה רבע כוסית יין, אך זה לא עיקר הסיפור.

קיראו, תהנו ולימדו.

איריס

שיעור פרטי בתכנון

למה חשוב לסוכרתיים לתכנן את יומם ולא לפעול בהגבה.

השיעור הפרטי שלי

אין זה פלא שההרצאה הבאה שלי בת"א ובראש העין תהיה בנושא תכנון.

אם לא הייתי ברורה, כדאי להיכנס לקישורים.

איריס

ויטמין D ובריכה

היום נערך פורום מתוקים בו גדי שלח, מנהל פורום מתוקים, הרצה על חשיבותו של ויטמין D. ההרצאה היתה מעניינת מאד ובהחלט העלתה נושא חשוב.

לאחר ההרצאה ניהלנו, הבוגרים, שיחה מעניינת. אחד הנושאים שהועלו היה היפו לאחר שהייה בבריכה. כבר שנתיים שאני מכירה את העובדה הזאת אך לא מצאתי לה הסבר. היום הסבירו לי שהדבר נובע בעיקר לאחר שהיה במיים קרים מטמפרטורת הגוף מאחר והגוף מוציא הרבה אנרגיה כדי לשמור על טמפרטורת הגוף.

מאחר וכדי שהגוף ייצר ויטמין D באופן טיבעי צריך להיות חשופים, יש קשר בין שני הנושאים ;-)

איריס

סכרת - המחלה השקטה

שלום לכולם

בבלוג נוסף שיש לי כתבתי אתמול והיום פוסטים על הבעיה שהסכרת היא מחלה שקטה ונוחה בהתחלה וכמה נח להמשיך לחיות באשליה והכחשה.

הדבר גם מסביר את ההבדל בין סכרת סוג 1 לסכרת סוג 2 ואת הסיבות לסיבוכים רבים בסוג 2 לעומת סוג 1. כדאי לקרוא ולהפנים את הציטוטים מהמאמר של ג'ים רוהן שהוא פילוסוף עיסקי אך הדברים על כך נכונים גם לבריאות.

להתראות איריס

להפוך מחולה לבעל מחלה

הקשבתי לאחרונה למספר הרצאות עיסקיות של אמיר הרדוף,בהן הוא חוזר רבות על המשפט:
אתם צריכים להפוך מבעלי עיסוק לבעלי עסק.

בכל פעם שהמשפט נאמר, אני חושבת על הסכרת: להפוך מחולה לאיש עם סכרת. נכון שלצערינו עסק אפשר לסגור או למכור ואפילו להרוויח מזה וסוכרת לא, אך אם נהפוך לאנשים עם סכרת בעלי גישה אופטימית ותחושת שליטה ואיזון, לא נרגיש חולים ומסכנים והרגשתינו תשתפר. חשוב השינוי המחשבתי ואיתו המעשים שיעזרו להגיע לאיזון ולשליטה.

להרשמה לטיפים לסוכרתיים וטרום-סוכרתיים.

איריס

Fiber 1 של נסטלה

כמו שהבטחתי, ביקרתי היום בעדן טבע מרקט ובדקתי את התכולה שדל פיבר 1. מסתבר שהתכולה לא השתנתה מאז 2004.
אומנם זה מכיל אספרטיים אך כמות הפחמימות קטנה כמעט ב-50%.
לכן, תלוי אם מחפשים יותר טבעי או פחות פחמימות. יש מי שלא יכול להיות גמיש בכמות הפחמימות (תלות באיזון ובטיפול) ויש מי שיכול להסתדר עם עוד 9 גרם פחמימות.

במסגרת הכנותי לטיפ לקראת פורים בדקתי אוזני המן מקמח מלא. גיליתי שתי עובדות חשובות:
1. יש שם אוזני המן מקמח מלא המומלאים בחלבה, פרג ותמרים. שלושתם מאד טעימים
2. אין להם אוזני המן ללא סוכר. נותנים פיתרון לדבר האמיתי ולא משתמשים בגימיק שיווקי. ברולדין מוכרים גם וגם.

איריס

עוד על דגני בוקר

ב-2007 נכתבה בעיתון מנטה כתבה על דגני בוקר וגם ב-2004. התאכזבתי לגלות שלפי הכתבה יש בפיבר-1 אספרטיים.

אבדוק עוד השבוע ואדווח. אם למישהו מבין הקוראים יש קופסה בביתו, אשמח לשמוע.

איריס

היפוגליקמיה - נפילת סוכר

אתמול פגשתי בחורה שסיפרה על על מיקרי ההיפוגליקמיה הרבים אותם היא חוותה.

הייתי דיי המומה מהסיפורים והרגשתי מאד ברת מזל. במשך 34 שנותי חוויתי היפויים רבים אך אף פעם לא הגעתי לפירכוסים או איבוד הכרה שדרש הזרקת גליקוגן. טוב שלא שמעתי את זה לפני כמה שנים או כמה חודשים. רק לפני שבועיים בן-זוגי היה בחו"ל עם בני ובתי ואני נשארתי לבד שבוע (ונהנתי מכל רגע). הבעיה היא שהסיפורים עוררו בי חלחלה למה יכול לקרות. לא רוצה לחשוב על כל הפעמים שהייתי לבד עם תינוקות או ילדים. רוצה להמשיך לחיות עם הביטחון שיש לי היום(או אתמול). מה שבטוח זה שבפעם הבאה שאשן לבד, אדאג לאכול יותר לפני השינה. עדיף היפר על היפו - גופנית ונפשית.