04 מרץ 2010

פרק נוסף בתכנון - ולא רק לסוכרתיים

רבות אנו שומעים ואומרים כי, את רוב הדברים שאנו עושים, כולם היו צריכים לעשות, הם רק נמנעים כי עדיין אינם מחויבים בכך. כבר סיפרתי השבוע כי גם דברים ספונטנים צריך לתכנן. היום היתה לי דוגמה נוספת לחשיבותו של תכנון.

כאשר אני נוסעת לטיול בחו"ל, אני מצטיידת עם אוכל ל-24 שעות לפחות. אם אמצא משהו אחר, לא אוכל את זה ואזרוק אך אם לא אמצא, אוכל מה שהבאתי ולא תהיה לי בעיה - אני מסודרת.

היום בתי נסעה לארגנטינה לטיול ובאופן אוטומטי הצעתי לה לקחת אוכל. מה גם שהיא רגישה כאשר אינה אוכלת שעות רבות (לא קשור לסכרת ואין לה סכרת). היא הסכימה לקחת שתי לחמניות ולאחר שחישבתנו את כמות השעות שיש לה עד שאולי תוכל לקנות משהו לאכול, היא ביקשה 4 לחמניות. נשמע הרבה, אך לא למספר רב כל-כך של שעות.

אין ספק, אם כולם היו לומדים כמונו את יסודות התיכנון, הרבה בעיות ועוגמות נפש היו נחסכות.

איריס

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה