היפוגליקמיה - נפילת סוכר

אתמול פגשתי בחורה שסיפרה על על מיקרי ההיפוגליקמיה הרבים אותם היא חוותה.

הייתי דיי המומה מהסיפורים והרגשתי מאד ברת מזל. במשך 34 שנותי חוויתי היפויים רבים אך אף פעם לא הגעתי לפירכוסים או איבוד הכרה שדרש הזרקת גליקוגן. טוב שלא שמעתי את זה לפני כמה שנים או כמה חודשים. רק לפני שבועיים בן-זוגי היה בחו"ל עם בני ובתי ואני נשארתי לבד שבוע (ונהנתי מכל רגע). הבעיה היא שהסיפורים עוררו בי חלחלה למה יכול לקרות. לא רוצה לחשוב על כל הפעמים שהייתי לבד עם תינוקות או ילדים. רוצה להמשיך לחיות עם הביטחון שיש לי היום(או אתמול). מה שבטוח זה שבפעם הבאה שאשן לבד, אדאג לאכול יותר לפני השינה. עדיף היפר על היפו - גופנית ונפשית.