חולה סוכרת

מי שכבר מכיר אותי יודע כי, אני מתנגדת לכינוי "חולה סכרת". וכל זאת למה?
גם כך חרב עולמו של האדם כשמנו לו את כל הדברים שהוא צריך לעשות ואת כל אלו שאסור לו לעשות. למה להוסיף עוד ? חולה הוא אדם אדם עצוב ומסכן ששוכב במיטה עם חום ולא מרגיש טוב. לא פלא שבנעורי היסתרתי את העובדה שיש לי סכרת.

אני מעדיפה להגיד "יש לי סכרת". יש לי מכונית, בעל, משקפיים, ילדים וגם סכרת. מדברים מסויימים כגון מכונית ובעל ניתן להיפטר מאחרים לא. אני לוקחת את הסכרת איתי לכל מקום ואנו מסתדרות די יפה יחד.

רבים מהצוות הרפואי והתקשורת מתעקשים להמשיך ולכנות את הסוכרתיים "חולי סכרת" כדי שיפנימו את מצבם ויטפלו בעצמם. כל הרפואה בארץ מתנהלת סביב חולים ורק לאחרונה יש מי ששינה את הגדרתו ל"בריאות". בתי חולים, קופות חולים, מישבא לרופא לקחת אקמול הוא חולה ואנו הנשים היינו יולדות במחלקת היולדות בבית החולים.
הסבירו לי שהדבר נובע מתרדום המילה patient בספרי הרפואה לחולה. לכן בשפות אחרות אומרים רק:
I am diabetic
I have diabetes

האם באמת רמת האיזון בארץ גבוהה יותר מאשר בחו"ל?
כמובן שגם סוכרתי זו אופציה.

איריס