חנוכה מותרת ומסקנות שונות

לפני מספר שנים הבנתי שאני צריכה כוחות להתמודדות עם הסוכרת לשנים רבות.

אחרי הכל סוכרת לא עוברת.

אחת הדרכים שמצאתי היא לוותר על המושג "אסור" ונקיפות המצפון שנובעות ממנו.

מה אני עשיתי כשהגיע חנוכה כדי  ליהנות מסופגניה ללא נקיפות מצפון:

באחד מימי חנוכה החלטתי ליהנות מסופגניה.
סופגניה מיני. מי צריך סופגניה גדולה?

בטח לא  את הסופגניות שמוכרים היום שהדימיון בינן לסופגניה מיקרי ביותר....

אותו יום, אכלתי כרגיל (לא צמתי וחסחתי קלוריות ומנות פחמימה – טעות גדולה!).

בארוחת ערב, לפני הדלקת הנירות, ויתרתי על המנת הפחמימה.

לאחר הדלקת הנרות, נהניתי עם כולם מסופגניה מיני (כמו כולם).

זאת היתה הסופגניה הכי טעימה שאכלתי.

היא לא התקלקלה מה"אסור" ויסורי המצפון.

ידידתי אופירה סיפרה לי סיפור דומה עם מסקנה שונה.

אופירה פיתחה את השיטה "החופש מאוכל".

היא למדה להמנע מאכילה רגשית, להקשיב לגוף ולחוש בטעמם של מזונות.

בחג החנוכה הראשון בשיטה היא קנתה סופגניה שכה אהבה.

עם הביס הראשון היא הרגישה שאינה טעימה לה.

כלומר, סופגניה שלא היתה אסורה, לא היתה טעימה.

האסור היה טעים ולא הסופגניה.

מה אני מציעה:
- הסתפקו בסופגניה מיני. מספיק לכולם.

- לא יותר מסופגניה מיני אחת בשבוע (שתי סופגניות מיני לחג).כל אחד ששומר על בריאותו בלי קשר לבעיות סוכר צריך לעשות זאת

- להוסיף לחגיגות החג סלטים וירקות לא רק מאכלים עתירי שומן.

- אם רוצים אפשר לאכול לביבות ירקות ורצוי אפויות. גם פחות פחמימות וגם פחות קלוריות

כדאי להוריד מתכונים חינם להתמודדות עם בעיות סוכר.
אין מותר ואסור. יש לדעת איך נכון ukjac fnuhu,/

 חג חנוכה שמח

שלך, איריס