מהו איזון ?

שאלה שתמיד מעסיקה אותי מחדש. יש איזון הגוף, איזון הסוכרת, איזון הנפש וכמובן שיש איזון גוף ונפש.

ישנם אנשי מיקצוע שהתשובה שלהם היא חד משמעית: HbA1C < 7 . עבורי התשובה קצת יותר מורכבת. האדם מורכב מגוף ונפש. ולכן צריך לדאוג גם לגוף וגם לנפש. יש פעמים שקל לנו לשמור בקפידה על רמת סוכר בדם ע"י ספירת פחמימות ותיקונים ע"י אינסולין (כמובן אם משתמשים במשאבת אינסולין או באינסולין קצרצר טווח). אך יש מקרים שבהם אני מרשה לעצמי קצת לוותר.
כאשר טיילתי בתאילנד, השתדלתי לשמור על רמות סוכר סבירות. עד שגיליתי את האננס. האננס היה כה טעים, שהיה לי ברור שעלי להנות ממנו הרבה ככל הניתן. הרי אננס כה טעים אינני יכולה להשיג בישראל או במקומות אחרים. אם בכל פעם שהייתי אוכלת אננס הייתי מזריקה אינסולין, היתי מגבירה את הסיכון לנפילת סוכר. מאחר ונפילות סוכר רבות פוגעות בטיול, לקחתי החלטה מחושבת: להרפות במעט ולהנות. לא שרמות הסוכר שלי השתוללו אך צרפתי גוף ונפש. במשך שבועיים, נתתי לפעמים משקל גדול יותר לנפש(ההנאה שבאכילת אננס כה טעים) והרפתי קצת מהגוף (איזון הסוכר). לזה אני קוראת: מציאת נקודת איזון. הנקודת משתנה מארוע לארוע ומתקופה לתקופה. גמישות ולשליטה עוזרות למצוא בכל פעם נקודת איזון חדשה בחיינו. קורה שחשבנו שרמות הסוכר לא יהיו כל כך גבוהות ולכן מותר לנו להנות ומסתבר שתעינו – והנה רמות הסוכר משתוללות.
קורה שחשבנו שאם נוותר על המתוק הזה, נתנחם שהרגשת השליטה תכפה על כך – והנה אנחנו מבואסים ומצטערים שלא אכלנו מהמנה המדהימה ההיא. במיקרים כאלו לא מצאנו נקודת איזון. קורה שהגוף מנצח וקורה שהנפש מנצחת. וקורה שגם הגוף וגם הנפש חיים בשלום זה לצד זו. השלמה עם מצבים כאלו, וצעידה קדימה לחיפוש נקודת איזון חדשה היא מבחינתי איזון אמיתי.

אשמח לשמוע מה דעתכם