טבעונות וסוכרת

צרוף קצת בעייתי: טבעונות וסוכרת.

השבוע בני, בן ה-17, חזר הבייתה בהכרזה כי הוא טבעוני. הוא ידע לספר כי כבר חודשיים שהוא חושב על זה אך הוא הגיע היום להחלטה סופית. הוא הופך לטבעוני.

כמובן שכיבדתי את החלטתו והתחלתי למצוא תחליפים נאותים למוצרי חלב, בייצים ובשרים לסוגייהם השונים(בשר, עוף, דגים).

מאחר ואני מסיבותי השונות הפסקתי לצרוך מוצרי חלב, חלב סויה כבר היה בנמצא בבית והוא המשיך לאכול את דיגני הבוקר שלו.
גם טחינה יש בביתינו באופן שוטף כדי להוות תחליף לגבינה ולצריכת הסידן שלי.
בנוסף התחלתי להכין מאכלים המבוססים על עדשים. חייבתי אותו לאכול מספר כפיות טחינה בארוחה ויותר סלטים.
פשטתי על חנויות טבע כדי לקנות מעדנים מסויה, אגוזים לסוגייהם, תחליף מיונז, ממרחים מתאימים, המבורגרים צמחוניים ועוד.

האמת, שלא היה קשה להכין לו ארוחות משביעות. לא פעם הוא הצהיר כי אכל יותר מידי.
כשבשלתי צ'ילי לכל המשפחה, הכנתי גם לו עם תחליפים לבשר קצוץ. כשהכנתי ירקות מוקפצים הכנתי לו עם שבבי סויה כדי להכין מנה עיקרית. הדבר היחידי שלא התקבל היה סלט תפוחי אדמה ללא ביצים ועם תחליף למיונז.
כנראה שזה לא הדבר האחרון שלא יצליח ויזרק.
עכשיו רק צריך יותר מקום במקרר. הרבה יותר קערות וכלי איחסון.....

אין לי ספק שמדובר בתזונה בריאה. אולי לא צריך להחמיר ולהרשות להתפנק פעם בשבוע כפי שאני עושה עם המנה המותרת שלי ביום שישי(חבילה שוקולד).
אם הייתי מחליטה להפוך גם אני לטבעונית, הייתי צריכה לוותר על אותם מרכיבי: ביצים, מוצרי חלב, בשר, עוף ודגים.
בלי חלב הייתי מסתדרת. למעשה כבר הסתדרתי למרות שאינני מחמירה. אני אוכלת גם דברים חלביים. אם העוגה טעימה לי אני אוכלת אותה. כנ"ל לגבי דברים אחרים. אינני מחפשת את תווית ה"פרווה".
הבעיה היא הורדת הבייצים, בשר, עוף ודגים מהתפריט.
לאחר הכנת הארוחות האחרונות, ברור לי כי התחליף למאכלים אלו הינם כל סוגי הפחמימות (לחם, פסטה, אורז, קטניות, פירות ועוד).
כלומר, התבססות על הרבה מאד פחמימות. טבעונים או צמחונים שאינם סוכרתיים יכולים להחשיב את הקיטניות כחלבונים. אני לא.
מאחר ואני משתמשת באינסולין ארוך טווח, אני יכולה לחשב את כמות מנות הפחמימה להזריק אינסולין בהתאם. אולם אינני יודעת אם אני רוצה להגדיל את כמות צריכת האינסולין בכל-כך הרבה.
אני עוד צריכה לחשוב על כך.

בכל מקרה, אני מאד גאה בבני שלקח החלטה אמיצה כל-כך ומצליח לעמוד בכך, אך גם גאה באמא שלו שמכבדת את רצונו וצרכיו.

בטוחה שעוד תשמעו על גורלה של האם לילד טבעוני....

להתראות,
איריס