24 נובמבר 2009

סיפורו של ריצרד בן 70, סוכרתי סוג 1 65 שנה

בעבר כתבתי מאמר להורים לילדים סוכרתיים על התמודדותי עם הסוכרת בילדותי. גם בבלוג כתבתי פוסט על העולם המוזר שהיה בילדותי. אתמול מצאתי סיפור מאד מענין שכתב ריצ'רד, סוכרתי סוג 1 מזה 65 שנה. היום הוא בן 70 ללא כל סיבוכים. סיפורו מוכיח לי שוב, כי גם אם ישנן בעיות וחיים לא באיזון ואח"כ הדבר משתפר, עם הטכנולוגיות והרפואה של היום הסיכויים לא רעים בכלל. האיזון בחיים והקשרים עם הילדים חשובים ביותר.
כל כך התרגשתי אתמול, שתרגמתי קטעים מסיפורו ואף קיבלתי את אישורו לכך.

סיפורו של ריצ'רד:
העובדה שאני חיי טוב עם סוכרת סוג 1 62 שנה, היא בחלקה הגדול בזכות אימי ואישתי היקרה שהעניקו לי אהבה ותמיכה בכל השנים הללו. אימי נפטרה במאי 2005. אישתי ואני חוגגים 44 שנות נישואים במאי 2008.

בגיל 5 החל ריצ'רד לאבד ממשקלו עד שהגיע לעור ועצמות. הוא איבד תאבון, שתה הרבה והשתין הרבה. הוריו לקחו אותו לרופא המשפחה שנתן לו תרופה להחזיר את תאבונו. ריצ'רד נלקח למספר רופאים שלא איבחנו את מצבו ולמרות מצבו הוריו רשמו אותו לכיתה א'. הרופא הרביעי קרא על סוכרת ולקח מדמו לבדיקת גלוקוז. הוא אושפז והתחילו לתת לו אינסולין מחזיר. לאט לאט חזר תאבונו והוא החל להעלות במשקל. הנחית הרופא היתה ברורה: לעולם לא לאכול סוכר או מאכל אחר שמכיל סוכר.
מה היה באותה התקופה:
מיכל שהכיל אינסולין מחיות, מזרק זכוכית, מחטים מתכתיות. היה צריך לחטא את המזרק והמחטים ע"י הרתחה בכל בוקר. ריצ'רד בדק את הסוכר בשתן לפני ההזרקה. הבדיקה נעשתה ע"י הוספת 8 טיפות שתן לנוזל בנדיקט כחול בתוך מבחנה גדולה. המבחנה הושמה בכלי עם מים שהורתח זמן מה. צבעי הנוזל הראו אחוזים שונים של סוכר בשתן.
המחט היתה מאד ארוכה ורחבה יחסית ללו שבשימוש היום. ההזרקה מאד כאבה.
רמת הגלוקוז בדמו נבדקה במשרד הרופא אחת לשישה חודשים. ריצ'רד לא זוכר בדיקות נוספות עד נעוריו המאוחרים. בגיל 12 החל להזריק לעצמו. בתקופת בית הספר הוא מעולם לא השתתף בחגיגות או בשיעורי ספורט. לא היו לא חברים מאחר והוא נחשב חריג אך לא צחקו ממנו. הוריו ניסו למנוע אותו מלהרשם לקולג' ואמרו לא שלא יצליח בגלל הסוכרת. ריצ'רד לא ויתר ונירשם לקולג' הקרוב לביתו ולמד ארכיטקטורה.
.
למרות השנים הראשונות לא היו לא בעיות בריאותיות כל שהן. תמיד היה רזה והסוכר בשתן היה גבוה. רק בסוף שנות ה-70 הוא רכש גלוקומטר. המכשיר הראה הרבה את המספר HIGH ופעמים רבות מעט מעל 200. ריצ'רד היה בטוח שהמכשיר מקולקל.

היום הוא בן 70. משתמש במשאבת מינימד. ללא סיבוכים A1C = 5.

22 נובמבר 2009

שוקולד מריר

בעבר כתבתי פוסט על ניפלאות השוקולד המריר. אני, אינני מחובבי השוקולד המריר מאחר ואני מאוהבי שוקולד חלב. חייבת לציין, שאין לי בעיה עם שוקולד מריר רגיל, כגון זה המחולק עם הקפה בבתי הקפה, אך השוקולד המריר המשובח בעל 70% קקאו ומעלה שכמות הפחמימות פחותה בו בהרבה, אינו ערב לחיכי.

לפני כחודש החלטתי, שאין זה יתכן שאני ממליצה לאנשים לאכול שוקולד מריר משובח אך אני ממשיכה לאכול שוקולד חלב בעיקר מאחר ופעם בשבוע אני מרשה לעצמי לחגוג על שוקולד. החלטתי ללמוד להנות משוקולד מריר ולחפש את זה שמתאים לי יותר. קניתי סוגים רבים של שוקולד מריר משובח 70% וגם כאלו בטעמים שונים. בחנויות טבע מצאתי סוגים מיוחדים ובטעמים מיוחדים. עד עתה גיליתי ש-Cote D'or הכי טעים לי מבין השוקולדים הרגילים ומצאתי אחד מסוג ISIS עם קליפות תפוז שטעים לי גם כן. מצאתי עוד סוג בטעם תפוז שעדיו לא טעמתי אך יש בו 27.6 גרם פחמימות ל-100 גרם. הוא אורגני ולכן נקנה בחנות טבע. מקוה שגם הוא יהיה טעים.
בכל מקרה, למדתי שיש להשקיע ולחפש את הסוג הטעים יותר עבור הטועם ולא להתיאש. מקווה שלאחר מספר פעמים אתחיל לאהוב את זה כמעט כמו את שוקולד החלב העתיר בפחמימות.

איריס

21 נובמבר 2009

חמין לשבת


התגובה הראשונה לחמין לשבת היא – פצצת פחמימות.

נכון, החמין מבוסס ברובו על תפוחי-אדמה וסוגים שונים של קטניות. תפוחי אדמה אינם מומלצים שהרי הם עמילניים ובעלי אינדקס גליקמי בינוני אך הקיטנות מצויינות ובעלות אינדקס גליקמי נמוך. השבוע עשיתי חמין לשבת ונוכחתי כי אפשר להכין חמין לארוחת צהריים אך עלי להוסיף עוד מאכלים על השולחן כדי לא להרבות בפחמימות שבחמין וגם כשבוחרים מהן יש להעדיף את הקיטניות. בני ביתי אוהבים גריסי פנינה במיוחד ולכן הם ממעיטים בתפו"א דבר שטוב להם למרות שאינם סוכרתיים. להלן המתכון לחמין ורעיונות לתוספות לארוחה. ראשית מספר הערות:
- אינני מפרטת כמויות מאחר והדבר תלוי במספר הסועדים.
- יש לקחת בחשבון כי הקיטניות משלשות את כמותן ואולי אף מרבעות.
- אני בוחרת נתח בשר לא שמן וחותכת לקוביות גדולות. קוביות קטנות מתפרקות ונעלמות לאחר לילה בתנור.
- נוהגת להוסיף גם כנפיים של הודו לכל אלו שאינם אוכלים בשר בגלל הכולסטרול. ההודו יוצא רך ומעולה. פעם ניסיתי להוסיף עוף, אך גם הוא התפורר בתערובת הכללית.
- יש להוסיף הרבה מים כך שיכסה את כל התערובת ולהוסיף עוד מים לפני השינה.
- מניסיוני למדתי כי טורבו מיבש את החמין.
- את הקיטניות אפשר להשרות לילה מראש ולחסוך את הוספת המים תוך כדי אפיה.

תפו"א בינוני = מנה פחמימה (15 גרם פחמימות)
חצי כוס קטניות = מנה פחמימה (15 גרם פחמימות)

מתכון לחמין:

חומרים:
- שעועית בכל הגדלים ובכל הצבעים
- חומוס
- גריסי פנינה
-תפוחי אדמה
- בצל
- קוביות בשר
- מים שיכסו את כל התערובת
- מלח, פלפל

אופן ההכנה
- מחממים את התנור ל-150 מעלות
- מאדים את הבצל
- מוסיפים את שאר החומרים
- מכסים במים את כל התערובת ומרתיחים
- מקטינים את האש ומוסיפים לבשל כחצי שעה.
- מעבירים לתנור.
- לאחר כשלש שעות לבדוק אם יש לפחות חצי סיר מים, להוסיף במידת הצורך ולהוריש את החום ל-130 בערך

רעיונות לתוספות לארוחת חמין:
- מרק ירקות
- ירקות מבושלים
- סלטים (ירקות, כרוב, חסה)

עוד עצות שימושיות לחיים עם סוכרת בכנס "חיים טובים עם סוכרת"

בתאבון

12 נובמבר 2009

שיח הורים - בית בריא

אתמול נערכה פגישה נוספת של שיח הורים של האגודה לסוכרת נעורים. הנושא הפעם היה 'בית בריא'. בעבר כבר כתבתי על 'בית בריא', אך מוכרחה להודות שאני התיחסתי רק ל'אוכל בריאותי' בעוד שההורים התיחסו למושג במובן הרחב של המילה:

1. אוכל, סדר יום באוכל, סלט ירקות, פירות, אוכל מבושל
2. ספורט
3. איכות חיים
4. תקשורת בין בני הבית, מריבות (סוג של תקשורת)
5. צחוק, שימחה
6. בגרות, אחריות, גבולות
7. בריאות
8. השרדות
9. עישון אלכוהול (כמובן בשלילה)
10. שלווה
11. לימודים
12. מוסיקה

מאד נהנתי במפגש שהיה משום שלי הוא הרחיב את התפיסה לבית בריא. כבר בשיחה הבנתי שאני מסכימה עם כל מילה.

במפגש התארחה סיגל אילת שגם היא סוכרתית סוג 1. סיגל היא אמא לשלוש בנות כשהיחוד שלה הוא שהיא מאמנת כושר. כלומר, למרות הסוכרת וכל הכרוך בה, היא הפכה תחביב לעיסוק ללא חשש ועומדת בכך בהצלחה. היא גם עוסקת בכל מיני פעילויות מאתגרות וגם באלו מצליחה. סיגל חיזקה את ההורים לראות שגם עיסוק בפעילות גופנית פתוח לילדם. ליצירת קשר עם סיגל, ניתן לפנות ל- sigalei@netvision.net.il

איריס

10 נובמבר 2009

סלט אורז ונבטוטים

עוד המלצה חמה שקיבלתי ממירב, אם לילד סוכרתי.

מדובר בסלט של אורז ונבטוטים ועוד כל מיני תוספות ציבעוניות. סלט ציבעוני וטעים.

גם אם מכינים עם אורז לבן , עדין זה טוב.
רצוי אורז בסמטי לבן.
הנבטוטים משפרים את איכות הפחמימה  בהרבה.
אפשר לאכול את הסלט גם חם וגם קר.

את הטיבול אפשר להתאים לצורת ההגשה והטעם.

פחמימה = חצי כוס = 3 כפות

חומרים לתערובת בסיס:
1. כוס אורז מבושל
2. חבילה נבטוים (2-3 כוסות)

אפשרויות לטיבול:
- סויה
- פטרוזיליה
- כוסברה
- סלרי קצוץ דק
- שמן זית או שמן שומשום
- שום
- אגוזים, שקדים
- ירקות כמו בסלט טבולי (פטרוזיליה, נענע, בצל ירוק, עגבניה)

08 נובמבר 2009

חומוס וצ'פאטי (לחם הודי)

עפ"י ספירת פחמימות, 2 כפות חומוס = פחמימה. כשאני מכינה חומוס כל הכמות מכילה 4 פחמימות ויש בזה הרבה יותר מ-8 כפות. מאחר ואינני שוקלת את הדברים אני רק מעריכה. לערכתי 2 כפות הן כחצי פחמימה ויתכן שאף פחות. הדבר כמובן תלוי בסמיכות.

חומרים:
- כוס גרגירי חומוס יבשים (יהפכו לכ-2 כוסות אחרי ההשריה)
- טחינה גולמית (כחצי כוס)
- 2 שיני שום
- מלח
-לימון
- כוס מים

אופן ההכנה
- משרים את החומוס בהרבה מים למשך הלילה
- לבשל את החומוס עד שיתרכך. אם יש צורך להוסיף מים
- מסנים מהמים ומכניסים לבלנדר
- מוסיפים את הטחינה השום המלח והלימון וכן כוס מים
- מפעילים את הבלבדר ומוסיפים מים ותבלינים במידת הצורך
- במידת הצורך ולפי מידת הסמיכות הדרושה להוסיף מים
- יש כאלו שאוהבים להוסיף כמון

השבוע הזמנתי אורחים והיה לי חומוס שרק הכנתי וכמובן רציתי להגיש. לאכזבתי גיליתי שנגמרו לי הפיתות הקפואות ונשארה לי רק חלה לשבת. חלה לשבת מקמח לבן לא בריאה מספיק עבורי ונזכרתי במתכון ל-צ'פאטי ששלחה לי פעם מירב, אמא לילד סוכרתי. מצאתי את המתכון והופתעתי מקלותו. אומנם ההכנה היתה פשוטה והתגובות היו טובות. למרות שהגשתי גם חלה היא נשארה והצ'פאטי נגמר. את כל הכמות מחלקים ל-10. כל חתיכה = פחמימה.

חומרים:
- 2 כוסות קמח מלא
- שלשת רבעי כוס מים
- מלח
- מעט שמן זית להברשה

אופן ההכנה:
- כפי שמירב סיפרה לי גם אני הכנסתי את הקמח והמלח למג'ימיקס והיזלפתתי לאט את המים
- להמשיך לערבב עד שהכל יתערבב
- להניח לעמוד כ-10 דקות. המהדרין ממתינים חצי שעה
- לחלק ל-10 כדורים
- לשטח על שולחן מקומח
- לשמן את המחבת
- מחממים מחבת טפלון ואז ממיכים את האש לאש נמוכה ו"מטגנים" כל לחם 1-2 דקות ואז הופכים לצד השני ושוב מטגנים
- על הצ'אפטים המוכנים מברישים שמן זית

לפי המתכון של מירב, טעים לטבול בטחינה, רסק עגבניות. מאד מתאים לשבת בבוקר.

בתאבון

06 נובמבר 2009

אל תקראו לי חולת סוכרת

בירחון מנטה של חודש של חודש נובמבר התפרסמה כתבה עלי. הכתבה ניכתבה ע"י יפה שיר-רז וכותרתה היא "לא חולי סוכרת, סוכרתיים". הכתבה מחולקת לשניים:
1. סיפורו של טומה גראב, שאובחן כסוכרתי סוג 2 והצליח להתגבר על תנגודת האינסולין שהיא הסיבה לרוב מיקרי סוכרת סוג 2 בעזרת שיטות שלמד מהספר "דיאטת העמידות לאינסולין". בעקבות הצלחתו, הוציא תוכנה שסייעה לו ליישם את התכנית אותה למד מהספר. במקביל הוא כתב ספר הדרכה שנקרא "הדיאטה הסוכרתית של טומה" שאותו הוא מפרסם בחינם במלואו באתר האינטרנט.
2. סיפורה של איריס פלג (כמובן אני), שבגיל 14 אובחנה כסוכרתית סוג 1. סוכרת סוג 1 בניגוד לסוכרת סוג 2 היא מצב בו מערכת החיסון משמידה את תאי הבטא של הלבלב ולא ניתן להתגבר על מצב זה. הכתבה הביאה את דרכי ההתמודדות שלי עם המצב החדש מתוך אופטי יות ותקוה להשגת מטרות שהצבתי לי (ללמוד, להתחתן, ללדתץ לפתח קרירה וכדומה). כלומר, טיפלתי בסוכרת כי רציתי להשיג את כל אותם דברים ולא כי הייתי חייבת כי פחדתי מסיבוכי הסוכרת. בקריירה השניה שלי, למדתי אימון אישי ושם הבנתי כי ההתמודדות שלי עם סוכרת זהה בדיוק לשיטה של אימון אישי והלטתי שאת התורה הזאת שהיתה כה נכונה עבורי, אני רוצה להעניק לאחרים. ואמנם זה מה שאני עושה בימים אלו באופן פרטני, סדנאות והרצאות.

הכתבה גם מספרת על התנגדותי לכינויים של האנשים עם הסוכרת כחולי סוכרת ועל ריבוי ההפחדות של אנשי הצוות הרפואי ואנשי התקשורת. אין לי התנגדות שיבהירו להם את הסיבוכים הצפוים להם במידה ולא יאוזנו אך יש לסיים בתקוה שישנם מיקרים רבים שחיים חיים מלאים ומאוזנים למרות הסוכרת.
השבוע סיפרה לי מישהי מהצוות הרפואי כי יש כאלו שגורסים כי יש לכנות את הסוכרתיים חולי סוכרת כדי שיבינו שעליהם לטפל בעצמם. חשוב לציין כי רק בעיברית משתמשים במושג "חולה סוכרת". באנגלית ובכל שפה אחרת אומרים I am diabetic. ברצוני להבין האם אחוזי ההצלחה של הבאת אנשים לאיזון הסוכרת גבוהים יותר בארץ מאשר בחו"ל תודות לכינוי זה?

איריס