24 יוני 2014

אבטיח - אסור או מותר

אין ספק שאחד מסממני הקיץ הוא אבטיח.

יש יועצי תזונה שאומרים לאנשים עם בעיות סוכר, לא לאכול אבטיח.
מה מיוחד באבטיח? למה הוא שונה מאפרסק? 
הרי כל פרי צריך לאכול בכמות מדודה,
המתאימה למנה פחמימה (15 גרם פחמימות).

נכון, אבטיח הינו פרי שאיכות הפחמימה שלא אינה טובה 
ולכן הוא נספג מהר בדם וגורם לעליה מהירה של רמת הסוכר בדם.
אבל יש עוד פירות כאלו.
אז מה הבעיה עם אבטיח? 
למה אומרים לנו לא לאכול אבטיח?

כוס וחצי אבטיח שקולים למנה פחמימה (15 גרם פחמימות).רוב הישראלים המצויים (כמוני),

חותכים פלח גדול של אבטיח ואוכלים אותו
או פשוט אוכלים קוביות מקערה מבלי לחשב את הכמות.
כמובן שקוביה מובילה לעוד קוביה ועוד קוביה...
מי חותך לקוביות ומכניס לכוס ומחשב כוס וחצי?
חותכים, אוכלים ונהנים.
כלומר, אבטיח הינו פרי שלא סופרים אותו אלא רק אוכלים אותו.

מכאן נובעת ההסתייגות.
מה גם שלאבטיח איכות הפחמימה לא טובה.
כמו שאומרים: "מים וסוכר".

מה בכל זאת עושים?
משפרים את איכות הפחמימה של האבטיח.

כידוע, חלבון ו/או שומן משפרים איכות פחמימה.

מכירים את המעדן של אבטיח עם גבינה בולגרית?
לא יודעת מי המציא אותו,
אבל בטוח שהוא לא הבין באינדקס גליקמי ובספיגה של פחמימות.
ממציא המעדן היה גאון באינדקס גליקמי בטרם זמנו (לא במדידת כמות).

לסיכום:
כוס וחצי אבטיח שקולים למנה פחמימה (15 גרם פחמימות).
 

יש להוסיף לאבטיח שומן ו/או חלבון.

ואיך מודדים כוס וחצי אבטיח?
חותכים חתיכה קטנה ומחלקים לקוביות קטנות.
ממלאים כוס וחצי ובודקים אם זה יותר מידי או פחות מידי.
ככל שהקוביות יהיו יותר קטנות,
יהיה פחות אויר ותרוויחו יותר אבטיח :-)

אין זה עונש תמידי.
זה רק לקבל מושג לגודל החתיכה המתאים.
בכל מקרה, יש לאכול את האבטיח עם שומן ו/או חלבון.

אם לא ניתן לשמור על העקרונות, (כמות ואיכות),
עדיף לא "להתעסק" עם אבטיח.

עוד על צריכה נכונה של פחמימות בכנס הבא :

כדאי למהר ולהירשם, מספר המקומות מוגבל! ההרשמה החלה!

להתראות
איריס


שלך
איריס

09 יוני 2014

לו רק הייתה לי בייביסיטר



לפני 40 שנה קיבלתי מתנה מיוחדת.


פרויקט לא פשוט ואפילו מסובך. סוכרת.

למה לא פשוט?

זה לא הבדיקות ואפילו לא הזריקות
גם לא חישובי הפחמימות (כמות, איכות).

מה כן?

התמודדות רצינית, טובה ונכונה עם בעית הסוכר
דורשת תשומת לב של 24 שעות ביום 7 ימים בשבוע.

אין ספק שזה מעייף ואפילו מתיש.
בעיקר בהתחלה או כשלא מבינים מה לעשות ואיך.

כשילדי היו קטנים והייתי צריכה מנוחה או הפסקה,
יצאתי מהבית (כמובן שלא תמיד - לפעמים).
הזמנתי בייביסיטר או העברתי לבעלי את הפיקוד.

לו רק הייתה לי בייבי סיטר כזאת שאפשר למסור לה את הסוכרת
ליום / יומיים / שעה / שעתיים

יכולתי להחליט שהיום אני שוכחת את הסוכרת ומתכחשת לה.

אבל אני לא רוצה.
המחיר שאצטרך לשלם על כך גבוה מידי.

מוכנה להרפות קצת אבל היא תמיד איתי.

והנורא מכל: כשהיא תגדל, היא עדין לא תעזוב את חסותי.
האמת, היא כבר בת 40.  יכולתי לצפות לעצמאות...
אבל לא. היא לא עוזבת אותי ולא מרפה.

התחושה הזאת מוכרת לך?

שמרטפית חייכנית וחביבה אין לי.
אבל אני יכולה להקל על המעמסה.

תוכנית הליווי שלי נועדה לסייע בהתמודדות עם בעיות סוכר.
להגיע לאיזון ואיכות חיים
בלי "אסור" ובלי תחושת אומללות.

 להתראות ויום נעים
איריס

04 יוני 2014

גם הפעם - הטבעונות שמרה עלי - שבועות

עכשיו חזרתי מארוחה של המשפחה המורחבת לכבוד השבועות.

איך זה קרה שחג הביכורים הפך לחג של תנובה.
הכל מוצרי חלב בכל צורה שהיא.
מחג הביכורים שכולל פירות, ירקות, דגנים וכדומה 
זה הפך לחג החלב.

לא הרבה זוכרים שיש קשר לביכורים, לקציר, שבעת המינים  או לשלושת הרגלים.
מכירים רק את החלב ומוצריו.

כל השולחן היה מלא פשטידות גבינה, פיצות ועוד מאכלי חלב.
אני הבאתי סלט חסה ועוד פשידה (טעימה!) ללא חלב ובייצים.

מזל שהיו עוד שני סלטים.
כל המאכלים האחרים היו עתירים בשומן וקלוריות.
אין מצב להעריך את כמות הפחמימות במה שיהיה שם.

מזל שאני טבעונית.
אפילו לא התפתתי מרוב הדברים
גם לא מהעוגות הרבות.
אכלתי מהאבטיח והמילון וקינחתי בעוגה שהבאתי.
בעיות סוכר לא היו עוצרות אותי בפני הטרוף שהיה שם.

מה אני אומרת:
כדאי להפוך צריך לרוצה.
כשרק צריך, מוותרים לפעמים 
כשרוצים זה הרבה יותר חזק.
זה פשוט בא ממקום אחר.

הכנתי עוגת גבינה טבעונית לי ולבני.
יצא לא רע וגם טעים.
צילמתי את זה, אבל החלטתי לא להעלות את זה.
מי צריך את זה?
חגגנו עם הרבה צבע והיה טעים.
בעיקר המפגש המשפחתי.

להתראות
 איריס