09 יוני 2014

לו רק הייתה לי בייביסיטר



לפני 40 שנה קיבלתי מתנה מיוחדת.


פרויקט לא פשוט ואפילו מסובך. סוכרת.

למה לא פשוט?

זה לא הבדיקות ואפילו לא הזריקות
גם לא חישובי הפחמימות (כמות, איכות).

מה כן?

התמודדות רצינית, טובה ונכונה עם בעית הסוכר
דורשת תשומת לב של 24 שעות ביום 7 ימים בשבוע.

אין ספק שזה מעייף ואפילו מתיש.
בעיקר בהתחלה או כשלא מבינים מה לעשות ואיך.

כשילדי היו קטנים והייתי צריכה מנוחה או הפסקה,
יצאתי מהבית (כמובן שלא תמיד - לפעמים).
הזמנתי בייביסיטר או העברתי לבעלי את הפיקוד.

לו רק הייתה לי בייבי סיטר כזאת שאפשר למסור לה את הסוכרת
ליום / יומיים / שעה / שעתיים

יכולתי להחליט שהיום אני שוכחת את הסוכרת ומתכחשת לה.

אבל אני לא רוצה.
המחיר שאצטרך לשלם על כך גבוה מידי.

מוכנה להרפות קצת אבל היא תמיד איתי.

והנורא מכל: כשהיא תגדל, היא עדין לא תעזוב את חסותי.
האמת, היא כבר בת 40.  יכולתי לצפות לעצמאות...
אבל לא. היא לא עוזבת אותי ולא מרפה.

התחושה הזאת מוכרת לך?

שמרטפית חייכנית וחביבה אין לי.
אבל אני יכולה להקל על המעמסה.

תוכנית הליווי שלי נועדה לסייע בהתמודדות עם בעיות סוכר.
להגיע לאיזון ואיכות חיים
בלי "אסור" ובלי תחושת אומללות.

 להתראות ויום נעים
איריס

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה