29 דצמבר 2012

פיצוחים, ללא גלוטן והשואה לסוכרת

את העובדה שאני רגישה לגלוטן אני כבר יודעת.
מבחינת הבדיקות אני גבולית אבל אני כבר יודעת ת זה בצורה נחרצת.

בהתחלה לא ידעתי שגריסי פנינה מכילים גלוטן ולאחר אכילת גריסי פנינה חשתי בהבדל.
חקרתי ובררת באינטרנט ואומנם הם גריסי פנינה נחשבים דגנים ולא קטניות כפי שחשבתי.

אתמול בערב התארחתי אצל הורי שהגישו פיצוחים.
בניגוד לעוגות ועוגיות הרשתי לעצמי קצת בוטנים וגרעינים.

בלילה כבר התחלתי להרגיש לא טוב כמו לפני הפסקת הגלוטן ובבוקר הייתי שוב עיפה מהרגיל.

מיד נכנסתי לאינטרנט לקרוא על פיצוחים וגלוטן וחיפשתי גם מתכונים להכנת פיצוחים.
ואמנם, חלק מהפיצוחים מכילים גלוטן והמתכונין להכנת בוטנים וגרעינים לפיצוח מכילים כפית קמח כ"א.
אומנם מדובר בכמות זעירה אך עלי היא כבר משפיעה.

נכון, זה לא כמו שאכלתי לחם דגנים או גריסי פנינה, אך מיד חשתי בגלוטן שאכלתי.

ומה ההשוואה לסוכרת?

אם אתארח או אראה שוקולד, גלידה או פעם עוגת שוקולד  לא אעמוד בפיצוי ואוכל.
אח"כ כבר אדאג לאיזון.

זאת בדיוק הבעיה בסוכרת.
רבים חיים באשליה כזאת זמן רב.
הסוכרת אינה כואבת. אז מה אם תוצאה של המוגלובין מסוכרר (Hba1c) גבוהה?
זה לא כואב לי ואני יכול להמשך ככה עוד שנים. 
נראה מה יהיו תוצאות הבדיקות הבאות.

אם לאחר אכילת כמות גדולה של פחמימות היה כואב לנו או לא היינו מרגישים טוב, לא היינו אוכלים ככה שוב.
כמו שהיום שולחן עמוס בעוגות ועוגיות לא יפתה אותי כי אני ייודעת כמה רע הרגשתי, כך מהיום לא אגע יותר בפיצוחים קלויים.

אני כבר יודעת מה זה עושה לי ולא כוח הרצון עוזר לי אלא הפחד מהרגשה לא טובה עוזרת לי.


אלטרוקסין, ללא גלוטן - אם אין אני לי מי לי

כפי שאתם יודעים יש לי סוכרת סוג 1 ורבים כבר שמעו ממני את מעללי בסיפור האלטרוקסין. 
מסתבר שזו היתה רק ההתחלה.

אחזור כאן על חלק מהסיפור ואמשיך לספר מה קורה לי מאז.

לפני כשנה וחצי התחילו לי תופעות מוזרות של עייפות נוראית, עליה במשקל, נשירת שיער קשה ועוד.

אחרי מספר חודשים קראתי כתבה ב-YNET על השינויים בכדור האלטרוקסין ותופעות הלואי שנגרמו לרבים בשל כך.

ראיתי שהסימנים הם בדיוק מה שאני חווה + ערכי סוכר משתוללים.

בדקתי שוב את הבדיקות האחרונות שעשיתי וראיתי שרמת ה-TSH בנורמה לפי קופת החולים.

נכנסתי לתוצאות האחרונות של הבדיקה וראיתי שבשנים האחרונות רמת ה-TSH שלי היא בין 1 ל-2.5 ועכשיו הרמה היא 4.6.

מיד התחלתי לחשוד וצילצלתי לרופאה האנדוקרינולוגית שלי. 
זו  ניסתה להרגיע אותי ואמרה שהרמה בסדר אבל בגלל מה שאני מספרת כדאי לעקוב ולעשות בדיקה בעוד חודש.

הרגשתי רע מלחכות חודש ועשיתי בדיקה כבר אחרי שבועיים.
רמת ה-TSH עלתה לאט אבל כבר עברה את גבול ה-5.

שוב התקשרתי לרופאה שהנחתה אותי לעלות בכדור את כמות האלטרוקסין ולחכות שלושה חודשים.
הייתי נסערת מההמתנה לשלושה חודשים וכבר בשיחה הודעתי לה שיותר מחודש וחצי אין לי כוונה לחכות.

אומנם אחרי חודש וחצי לא היתה עליה אבל לא החלה שום ירידה.

מרופא המשפחה קיבלתי מירשם לתחליף החדש שהובא לארץ ששיפר את האיזון אך כל תופעות הלואי נשארו + דפיקות לב.
פגשתי משהי שגם סבלה מהסיפור והיא סיפרה לי שאלו תופעות הלואי של התרופה החדשה:
כל הסימנים נשארים + לחץ בחזה + דפיקות לב.
היא כבר הצליחה להוציא מרשם לכדור נוסף שהובא לארץ הזהה בדיוק לאלטרוקסין הישן.
(כמובן שהכל דורש אישורים מיוחדים).

הצלחתי להשיג לכדור מרשם והתחלתי  לקחת אותו (שנה אחרי תחילת התופעות). 
דפיקות הלב עברו אך שאר הסימנים נשארו כולל הסוכר המשתולל.

עברתי לרופא אנדוקרינולוגית חדשה(ד"ר ירון) וקוויתי לשיפור.
ד"ר ירון הודתה בפני, שהיום כבר יודעים שאיזון בלוטת התריס זה עד 2 ולא 6 כפי שנאמר בגבולות הבדיקות בקופ"ח.

עכשיו כולם התחילו לספר לי על תופעות גיל המעבר שהם הסיבה לכל הסימנים:
רמות סוכר משתוללות, חולשה ועוד.

לא וויתרתי וניסיתי טיפולים אלטרנטיבים שונים כגון הומאופטיה וסיני.
וגם טיבעונות .

חייבת לציין שכל אחד מהם שיפר בהרבה את המצב אך זה לא מספיק. 
עדין הייתי מאד עיפה ורמת הברזל היתה נמוכה אם כי בגבולות של המעבדה.

בעיקר היה שיפור ברמת הסוכר שהלכה והשתפרה והצלחתי לחזור ל-A1C   ברמה 7 (כבר הגעתי ל-8.5)

כחלק מהטיפול הסיני קיבלתי שינוי תזונתי שכלל לחם שיפון או כוסמין בלבד, שעועית, עדשים, אורז מלא וגריסי פנינה (לא אלאה אתכם בכל השלבים עד שהגעתי לשם).

לפני כחודש וחצי הפסקתי את הטיפול הסיני וגם את הטיפול התזונתי שקיבלתי מהמטפלת הסינית.
התחלתי לאכול לחם דגנים, עוגות ועוגיות - הכל תוך לקיחת כמות אינסולין מתאימה.
שמתי לב כי העייפות החריפה חוזרת כפי שהייתה פעם.

הלכתי לרופא המשפחה ששלח אותי לבדיקות כלליות.
אחת הבדיקות היתה נוגדני צליאק (לא זוכרת שעשו לי פעם בדיקה כזו אלא אם כן פעם קראו לה אחרת).
התוצאה היתה גבולית.
מבחינת רופא המשפחה אין צורך להמשיך ולחקור (יש עוד בדיקה הקובעת סופית רגישות לגלוטן).
הדבר מיד הדליק לי אור אדום בעיקר אחרי סיפור האלטרוקסין והתוצאות הגבוליות שלי שכבר נתנו את כל הסימנים.

מיד התחלתי לאכול שוב רק לחם שיפון במקום לחם דגנים וגם הורדתי את העוגות והעוגיות.
העייפות השתפרה מאד.
כעת הורדתי גם את עוגיות הכוסמין שאושרו ע"י המטפלת הסינית ואת לחם השיפון.
התחלתי לאכול רק פריכיות אורז מלא ואוכל ללא גלוטן בלבד(עד כמה שהבנתי).

השיפור מדהים.
עכשיו אני צועדת שוב מעל שעה ביום לעומת בקושי 10 דקות לפני הורדת הגלוטן.

אני גם מבינה למה למרות שלקחתי ברזל או אכלתי מאכלים עשירים בברזל, רמת הברזל שלי (Fe, Ferritin) לא השתפרה.
בעית הגלוטן מנעה את ספיגת הברזל (אחד הסימנים הידועים).  

אני גם מבינה למה המעבר לטיבעונות לא עזר לי.
אכלתי יותר דברים שהיו לי לא טובים כגון חיטה, בורגול, קוסקוס, גריסי פנינה, סייטן ועוד. 

ומה עוד קרה לי מאז שהפסקתי גלוטן:
התחלתי לקחת שוב ברזל והרמה התחילה לעלות, 
כמות השיער הנושר פחתה בהרבה,
אני צורכת יותר אינסולין כי כל הפחמימות נספגות עכשיו
וכמובן שעליתי עוד קצת במשקל כי מבחינת הגוף התחלתי לאכול יותר למרות שבפועל אני הולכת הרבה יותר ואוכלת פחות דברים מפתים.

על השפעת גריסי הפנינה והפיצוחים, אפשר לקרוא בפוסט הבא.
  
מה אני אומרת: אם אין אני לי מי לי.

הרופא רושם תרופות ושולח לבדיקות מעבדה אך אני אחראית לתוצאות והמחקרים.

28 דצמבר 2012

לזניה טבעונית

מתכון משובח ביותר וטעים לכל אחד ובפרט לטבעונים.

מצרכים:
- 2 חבילות סייטן בולונז או 2 חבילות סייטן קצוץ או חבילה תחליף לבשר קצוץ של טבעול
- קופסא עגבניות מרוסקות (200 גרם) או 1 רסק עגבניות (100 גרם) וכוס מים
- אם לא משתמשים בםייטן בולונז  להוסיף תבלינים כגון: שום, מלח, פלפל שחור, בזיליקום
- 18 עלי לזניה ללא בישול (שני כיסויים של התבנית)
- 1 קופסה אלפרו לבישול 3% שומן, לחילופין אפשר קופסא ממרח טופו בסגנון שמנת (או ממרח אחר)
- 6 מדליוני תרד קפואים (אפשרי)
- 3 כפות שמן


אופן ההכנה

1. לחמם את השמן במחבת, תנור ל-180 מעלות
2. להוסיף את הסייטן או תחליף לבשר קצוץ והתבלינים
3. להוסיף קופסא של עגבניות מרוסקות 
4. אם משתמשים במדליוני התרד להוסיפם
5. לערבב הכל עד שהגושים מתפוררים (להשאיר רטוב וספוג - אם צריך להוסיף שליש כוס מים
6. לסדר שכבה אחת של עלי לזניה
7. לשים מעל חצי מכמות התערובת
8. אם משתמשים בממרח בסגנון שמנת, למרוח מעל חצי מהקופסא
9. לסדר מעל שכבה של עלי לזניה
10. לשים מעל את יתרת התערובת
11. לשים מעל את יתרת ממרח הטופו בסגנו שמנת אן לשפוך מעל את אלפרו לבישול (לדוג שהכל מכוסה)
12. לכסות בנייר כסף
13. להכניס לתנור חם לכ-40 דקות
לבדוק אם צריך להוסיף נוזלים (שהעלי הלזניה התרככו) לאפות עטד אם יש הרבה נוזלים

26 דצמבר 2012

עוגת שיש טבעונית (ללא ביצים)

מצרכים
- 1 כוס חלב סויה
- 1 כוס סוכר
- 2 כוסות קמח
- חצי כוס שמן
- 2 כפות קקאו
- רבע כוס מים חמים
- חצי שקית אבקת אפיה
- 1 כף חומץ תפוחים

אופן ההכנה
1. לחמם תנור ל-180 מעלות צלזיום
2. לשים בקערה את כל המצרכים מלבד הקקאו
3. חערבב היטב ולשים חצי מהכמות בשתי תבניות אינגליש קייק
4. להוסיף לכמות שנשארה את הקקאו
5. אם התערובת סמיכה מידי להוסיף עוד מעט חלב סויה או מים
6. לשפוך את התערובת על העיסה שבתבניות בע"י יצירת צורות קוויות. לא לבחוש או לערבב
7. להכניס לתנור לחצי שעה או עד שקיסם שמכניסים לעוגה יוצא יבש

אם מחלקים כל תבנית ל-14 פרוסות, בכל פרוסה יש מנה פחמימה (13 גרם פחמימות)

בתאבון
איריס

קצת דימיון והופכים מתכון עם גלוטן לללא גלוטן


אחד הסלטים האהובים עלי בחוברת המתכונים לסוכרתיים ולאנשים שהבריאות חשובה להם הינו סלט עדשים בכל הצבעים.
למעשה מדובר בתוספת פחמימתית בגירסה קלילה וטעימה ביותר.

הבעיה היא, שלעדשים מוסיפים גרעיני חיטה שהם דגנים ולכן מכילים גלוטן.

אני כל כך אוהבת את הסלט שלא הסכמתי לוותר עליו.

מה עושים?
משתמשים באורז מלא במקום חיטה.

הרי המתכון החדש:

מצרכים

- כוס אורז בסמטי מלא (כמובן שאפשר גם בסמטי רגיל)
- שליש כוס עדשים אדומות
- שליש כוס עדשים שחורות
- שליש כוס עדשים ירוקות
- 3 כפות דבש
- 1 כוס גרגירי רימון
- בצל בינוני חתוך לקוביות
- חצי כוס שקדים חתוכים לרצועות
- 5 כפות שמן


אופן ההכנה

1. משרים את האורז במים לחמש שעות לפחות
2  משרים את העדשים במים לחמש שעות לפחות
3. שוטפים את האורז היטב, מרתיחים ומבשלים עד שיתרכך (חמש דקות יספיקו)
4. מרתיחים מים ומוסיפים את העדשים. מחכים שהכל ירתח ומסננים את המים
5. לחמם את המחבת
5. להוסיף למחבת כף שמן והבצל החתוך ומצהיבים את הבצל. להוציא
6. להוסיף למחבת כף שמן + השקדים ולהשחים קלות
7. שמים בקערה גדולה את כל המרכיבים ומערבבים היטב.

בסוף עונת הרימונים אני מוסיפה קוביות של תפוח-עץ ירוק ומעט חמוציות.
לא מוותרת על הסלט הטעים מכל סיבה שלא תהיה.

לאנשים עם סוכרת: 3 כפות שקולות למנה פחמימה טעימה (15 גרם פחמימות = פרוסת לחם = חצי כוס אורז מבושל)

רוצה עוד מתכונים שיעזרו לשלב מתכונים אהובים 
בתפריט של סוכרתיים?

עוד מתכונים בחינם לבעיות סוכר?
בחוברת המתכונים החינמית יש מתכונים עם חישוב הפחמימות במתכון ובמנה.

לגישה למתכונים בחינם יש ללחוץ כאן

בתאבון ועם הרבה הנאה ובריאות

איריס

20 דצמבר 2012

להנות מכריך ללא גלוטן בצד הדרך


לאחרונה גיליתי שיש לי רגישות לגלוטן (עלל הסיפור המענין אספר בפוסט אחר).

אתמול בערב העברתי הרצאה בבאר-שבע ולאחריה הייתי חייבת לנוח באמצע הדרך הבייתה - לפני העליה לכביש 6.

לפני שגיליתי את הרגישות, אהבתי לאכול כריך רוסטביף בקפה ארומה.

כל הדרך עד לצומת בית קמה פינטזתי על עצירה בקפה ארומה
דמינתי שאצליח לשכנע אותם לתת לי את המצרכים של כריך הרוסטביף כדי שאוכל אותם עם פריכיות האורז שלי.
עצרתי בארומה בבית קמה.

ניכנסתי עם פריכיות האורז שלי.

להפתעתי הרבה, ניתן לקנות בארומה לחמניה, פרוסות, עוגה, עוגיות ללא גלוטן.
אפשר להזמין כל אחד מסוגי הכריכים עם לחמניה או לחם ללא גלוטן.
בעצם מקבלים את הלחמניה או הלחם בשקית סגורה וארוזה ואת יתר המרכיבים ארוזים בנפרד - הכל מפורק ומרכיבים לבד.
אפילו כמות הפחמימות בלחמניה שהזמנתי היתה רשומה על השקית.

מה שיפה שכל אחד יכול לבחור את סגנון הארוחה שלו:
בשרי, צמחוני או אפילו טבעוני (כן, כבר הכרתי טבעונית עם רגישות לגלוטן)

מאד נהנתי מההפסקה ויצאתי לדרכי הביתה - עייפה, שבעה ומרוצה.

02 דצמבר 2012

סוכרת , עיניים , רטינופטיה

האם גם אתם עברתם את החוויה הזאת:
הלכת לרופא שרא את בדיקות הדם שלך, מיד הוא התחיל לצעוק שצריך להתחיל לאכול נכון, לעשות פעילות גופנית וכמובן לרדת במשקל.
אם לא , הכל יסתכם באיבוד רגליים, חיבור לדיאליזה ואיבוד מאור עיניים.

קשה לי מאד שהשיחות מסתכמות בהרבה פאסימיות וללא אופטימיות והוכחות שזה בסדר וזה אפשרי.

אני לא מכירה אדם שדאג לסוכרת (גם אם לא ב-100%), קם בבוקר וגילה נמק ברגל. מדובר בחודשים של הזנחה (אולי שנים) וכשהתחילו בעיות לא טיפלו בהן.
גם אם הוא הזניח את הסוכרת, זה לא קורה ביום אחד ואפשר לטפל בזה.
אף פעם לא מאוחר.

כנ"ל לגבי העיניים.
אם שומרים על איזון והולכים כל שנה לבדיקת עיניים, אפשר לטפל בעין גם אם מוצאים בעיה בכלי הדם.
לא מכירה אדם מאוזן שקם בוקר אחד והוא גילה שאיבד את מאור עיניו.
גם אם הוא הזניח את הסוכרת, זה לא קורה ביום אחד ואפשר לטפל בזה.
אף פעם לא מאוחר. 

לכן אהבתי את דבריה של לילך אהרון, אופטימטריסטית קלינית מוסמכת.
דבריה היו עינייניים ותורמים. לא אוסף של איומים.

אהבתי במיוחד את הקשר בין עיניים וממתיקים.
אני בהחלט חושבת שמגזימים בחשיבות הממתיקים במאכלים ובמאפים.

לילך כתבה עבורי מסמך מעולה שכדאי לקרוא כדי להבין מה ניתו לעשות בכל מצב גם אם הוא לא מסוכן.
למ לא תמיד צריך להיבהל.
כמובן שצריך לבדוק.

ניתן להרשם ולקבל את המסמך בחינם במייל.

להתראות
איריס