25 פברואר 2014

כמה פחמימות ביום אפשר לאכול

לא חשוב אם מדובר בסוכרת סוג 1 או סוכרת סוג 2 ומה הטיפול
שמקבלים, שאלת השאלות היא תמיד:

"כמה פחמימות אפשר לאכול ביום". שאלת המיליון אני מכנה אותה.

תשובתי תמיד:
" מאד תלוי מה סוג הסוכרת, סוג הטיפול, מצב הלבלב, תנגודת האינסולין, פעילות גופנית, עודף משקל ועוד ועוד. הכל מאד אישי.  
כל אחד צריך ללמוד על עצמו כמה, מתי ואיך".

אף אחד לא יכול לתת תשובה מדויקת רק מלראות אדם או לשוחח איתו. תשובה שתהיה מדויקת ותתאים באופן אישי דורשת תהליך התאמה.

ודאי חוויתם את זה או שמעתם כי, לאחר האיבחון של סוכרת או הנטיה לבעיות סוכר הרופא או הדיאטנית שולפים טופס מהמגרה ומוסרים אותו.

זה לא שהם לא בעלי מקצוע טובים. ההפך הוא הנכון. הם מעולים. הלואי שאני הייתי יודעת שליש ממה שהם יודעים. זה פשוט שהם לא יכולים לעשות התאמה אישית בזמן המוקצב להם ע"י המערכת.
לא דיי שמוקצבות להם 7 דקות לכל מטופל, פגישה אחת אינה מספקת. 

אני בהחלט מבינה למה ומה משמעות של השאלה " אתם רוצים להשאר אתם. לא לותר על המנהגים שלכם, סדר היום ולהתנהג נכון. אבל מה שקיבלתם מהדיאטנית  לא תמיד מספיק. רעבים, אתם אוהבים דברים אחרים, זה לא מתאים לסדר היום שלכם ועוד ועוד.

להתראות
איריס
 


01 פברואר 2014

סוכרת והעין

לא מזמן פגשתי את לילך אהרון והיא ספרה לי איך אפשר לשמור על העיניים עם אופטימיות וראיה לעתיד.

אהבתי מה ששמעתי.

הדברים נאמרו בצורה עיניינית ולא מאיימת.

לילך כתבה לבקשתי, מורה נבוכים בתחום הסוכרת והראיה: 
 
סקירה של התופעות השונות בעין, הגורמים להן וכיצד להימנע מהן.

המאמר כולל סיפורי מקרים המדגימים את הנושא המדובר.

דוגמאות לנושאים שבמסמך:

1. מהי סיבה לטשטוש הראייה אצל סוכרתיים?

2. מהי הסיבה להופעת קטרקט(ירוד) אצל סוכרתיים ?

3. מה הקשר בין סורביטול ובעיות ראיה?

4. מהם הדרכים בהן ניתן לשמר את בריאות העיניים לאורך זמן 

להורדת המסמך שלילך כתבה, יש למלא פרטים בקישור והוא ישלח לך לדואר האלקטרוני שבפרטים.

שבעת ההרגלים לשמירה על הבריאות



שבעת ההרגלים לבריאות

סטיבן קובי כתב את רב המכר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד". בספר, מציג סטיבן קובי גישה הוליסטית לחיים המשלבת גוף ונפש. במאמר זה אפרט על שבעת ההרגלים לפי תורתו של קובי ואראה כיצד ההרגלים יכולים לסייע בטיפול בבריאותינו.

הרגל 1 – פרואקטיביות
המובן הרחב של פרואקטיביות, הוא לקיחת אחריות על צורת חיינו. ישנם שני סוגי טיפוסים: אנשים פרואקטיבים, המתכננים ובוחרים כיצד לפעול ואנשים ריאקטיביים, המגיבים לארועים בחייהם.
מכאן ניתן ללמוד כי ישנן שתי שיטות התנהגות: תיכנון לעומת הגבה. לאחר שקורה ארוע מסויים, האדם הפרואקטיבי תיכנן את מעשיו ולכן הוא חש כי עשה זאת מתוך בחירה:

Responsibility = Response – ability : היכולת לבחור בתגובה. אנשים פרואקטיבים לא תולים את האחריות להתנהגותם בנסיבות("לו היה לי יותר כסף", "לו אישתי לא הייתה עוזבת אותי") כי הרי הם בחרו בתגובה (להיות מאושר בחלקי, לחפש איך להכיר בת זוג). לאחר שהם קיבלו החלטה, הם שלמים עם החלטתם ומעשיהם. בחירות אלו יכולות לבנות אותנו או לפגוע בנו. "לא מה שקורה לנו פוגע בנו, תגובתינו למה שקורה לנו, היא הפוגעת בנו...." (סטיבן קובי)

עפ"י קובי החויות הקשות ביותר הופכות לכור היתוך המחשל ומפתח: אם התמודדנו עם החויות הלל בהצלחה, נצליח בהרבה דברים.
קובי כותב בסיפרו, כי חיינו מורכבים משני מעגלים: מעגל ההשפעה וסביבו מעגל הדאגה. אנשים פרואקטיבים פועלים בתוך מעגל ההשפעה בעוד אנשים ריאקטיבים פועלים בתוך מעגל החרדה.
אדם פרואקטיבי פועל להקטין את מעגל הדאגה וע"י כך מגדיל את מעגל ההשפעה. לעומתו, אדם ראקטיבי פועל בתוך מעגל הדאגה. מאחר והחרדה מפעילה אותו, הוא מאפשר למעגל הדאגה לגדול ולהקטין את מעגל ההשפעה.
הבסיס למעגל ההשפעה היא יכולתו של האדם הפרואקטיבי להציב לעצמו מחוייבויות ולקיימן.

בריאות
אדם פרואקטיבי לוקח אחריות לדאגה לבריאותו. הוא מציב לעצמו מחויבויות יומיות של אכילה נבונה ופעילות גופנית. במידה ועליו לשפר את בריאותו, הוא מוסיף למחוייבות היומיומית את הנדרש ע"י הרופא המטפל.
לדוגמה: איש עם סוכרת, יבצע בדיקות דם לניטור רמת הסוכר היומיות שלו.

הרגל 2 – העתיד הרצוי
דמיין כיצד אתה רוצה חיות בעתיד (מצב רצוי) ותכנן תוכנית כיצד להגיע לשם.

בריאות
אדם פרואקטיבי מתיחס לנושא הבריאות ברצינות ולכן מבין כי לא יגיע למצב הרצוי בבריאות לקויה. לכן, הוא מוסיף לתוכנית העבודה יעד בריאותי אינסופי הכולל התחיבויות יומיות של תזונה נכונה ופעילות גופנית. במידה והרופא ביקש ממנו לבצע דברים נוספים הקשורים לבריאותו, כגון בדיקת לחץ דם, ניטור סוכר, לקיחת תרופות וכדומה, הוא מוסיפם למחוייבויות בהתאם לדרישת הרופא.

הרגל 3 – סדרי עדיפויות
חייו של האדם המודרני עמוסי משימות ולחצים.
בתאוריה של קובי לסדרי עדיפויות, ניתן לחלק את המשימות השונות לארבע סוגים:
א. דחופות וחשובות: כגון משברים, בעיות דוחקות, פעילויות חשובות המחייבות עמידה בלוחות זמנים
ב. דחופות ולא חשובות: כגון הפרעות כגון שיחות טלפון, דוחות שיש להגיש בזמן
ג. חשובות ולא דחופות: כגון מניעה, בניית מערכות יחסים, איתור הזדמנויות חדשות, פנאי
ד. לא חשובות ולא דחופות: כגון שיחות טלפון לרכילות, פעילויות מבזבזות זמן

קובי מגדיר את משך ביצוע המשימות לאדם אפקטיבי:
א. יש לשאוף להקטין את הזמן בביצוע משימות מסוג זה (רוב זמנם של אנשים לא מתוכננים המחכים לרגע האחרון הוא במילוי משימות אלו) .
ב. יש לשאוף ולהגדיל את הזמן בביצוע משימות מסוג זה (רוב זמנם של אנשים מתוכנננים הוא במילוי משימות אלו).
ג. יש לשאוף להקטין את הזמן בביצוע משימות מסוג זה (רוב זמנם של אנשים חסרי אחריות הוא במילוי משימות אלו).
ד. יש להמנע ממילוי משימות מסוג זה ככל הניתן.

אדם פרואקטיבי, יחלק את משימותיו לארבע הסוגים ויתן עדיפות לסדר יומו כך שהעומס עליו ירד בזכות זה.

בריאות
מחקרים רבים הוכיחו כי עומס ולחצים בעבודה ובבית פוגעים בבריאותינו ולכן יש לשאוף לפרואקטיביות וניהול זמן כדי למנוע את הנזקים.

הרגל 4 – נצחון משותף
"...אנו רואים בבירור שלא היינו יכולים להגיע להיכן שהגענו, לולא עברנו אותה כברת דרך, אין דרכים אחרות; אין קיצורי דרך....אינך יכול להגיע לשם אלא אחרי מסע ארוך....אינך וכול להצליח ביחסך עם אחרים קודם שתצליח עם עצמך"(סטיבן קובי).
קובי גורס כי כדי להצליח ביחסים עם אחרים עלינו להקים בנק של רגשות בין השני הצדדים. הרעיון הוא לבנות מאגר רגשות חיוביים כך, שכאשר יש רגש שלילי הוא יתאזן עם רגש חיובי בבנק הרגשות.
הבנק מכיל את הרגשות הבאים:
א. הבנת הזולת
ב. תשומת לב לדברים הקטנים
ג. עמידה במחויבויות
ד. הבהרת ציפיות
ה. הפגנת יושר אישי
ו. התנצלות במלוא הכנות בכל משיכה מהחשבון

פרדיגמות של האינטרקציה האנושית הבינאישית עפ"י קובי:
• מנצח / מנצח
• מנצח / מפסיד
• מפסיד / מנצח
• מפסיד / מפסיד
• מנצח
• מנצח / מנצח או : לא עשינו עסק

בריאות
מבחינתי, הבריאות היא ה"אחרים" עליהם מדבר קובי בהרגל ה-4. ולכן, כדי להצליח לשמור על בריאות טובה או לשפר את מצבנו הבריאותי, עלינו להצליח קודם עם עצמינו. כלומר, במידה ומצבינו הבריאותי טוב בהווה, עלינו להפנים כי כדי לישמור על הבריאות הטובה, עלינו להיות פרואקטיבים. במידה ויש לנו בעיה בריאותית כגון סוכרת, לחץ דם או עודף משקל, עלינו להפנים את מצבינו הבריאותי, להשלים איתו ולא להתכחש לו. ההפנמה היא צעד ראשון ללקיחת אחריות על הבריאות.

מאחר והבריאות היא ה"אחר", מדובר בבנק המעשים למען הבריאות מכיל את הדברים הבאים:

א. הבנת הדרישות לבריאות טובה: מה בדיוק עלי לעשות כדי לשמור על בריאותי או לשפר אותה ולמה חשוב לעשות כל זאת. אם פועלים מתוך "נעשה ונשמע" הדבר קשה. עדיף לפעול מתוך "נבין ונפעל".
ב. תשומת לב לדברים הקטנים: להקפיד על הדברים הדרושים ללא עיגול הפינות. לא להגיד לעצמך: "זה לא חשוב", "זה לא נורא", "כמה שומן כבר יש ב-100 גרם בוטנים", "כמה קלוריות או פחמימות יכולים להיות בדלי פופקורן".......
ג. עמידה במחויבויות: לקחת מחויבויות יומיות קטנות לשמירת הבריאות ולקיימן כמתואר בהרגל 1
ד. הבהרת ציפיות: קשה לשמור על 100% מהמשימות בכל זמן. לכן, יש פעם בשבוע אנו חורגים מכך באופן מודע ומתוכנן. איסור מוחלט גורר שבירות ומעידות ולכן, עדיף להותיר זאת פעם בשבוע בצורה מתוכננת ובריאה.
ה. הפגנת יושר אישי: יושר אישי בקיום כל הרגשות האחרות ו. מודעות והכרה בכל משיכה מהחשבון: לא להתכחש למשיכה אלא להכיר בכך. כמו כן, לא לסיים משיכה בהענשה עצמית דבר שיגרום למשיכות רבות אחרות.
פרדיגמות של הבריאות:
מנצח / מנצח: חסכתי הרבה בבנק המעשים של הבריאות וחחייתי חיים שלמים ובריאותי נשמרת או אף השתפרה
מנצח / מפסיד: חסכתי הרבה בבנק המעשים של הבריאות אך בריאותי הורעה. למרות זאת חייתי חיים שלמים, טובים ומאושרים. כלומר, הדרך הייתה טובה אך לא הגעתי למטרה.
מפסיד / מנצח: חסכתי הרבה בבנק המשימות של הבריאות אך אני חש שלא חייתי חיים שלמים ובריאותי נשמרת לעת עתה. כלומר, השגתי את מטרתי אך סבלתי בדרך.
מפסיד / מפסיד: חסכתי הרבה בבנק המשימות של הבריאות אך אני חש שלא חייתי חיים שלמים ובריאותי הורעה. כלומר, לא השגתי את מטרתי וגם סבלתי בדרך.
מנצח: הבריאות אפילו לא מעניינת אותי. התכחשות מלאה. אני נהנה מהדרך ומאמין בטוב.

הרגל 5 – הבנה
תקשורת בינאישית, היא הבסיס לכל יחסים ולכן כדי לקים יחסים תקינים וטובים יש לשפר את מיומנות התקשורת. המיומנות החשובה בה אנו לוקים בד"כ היא הקשבה. פעמים רבות שומעים את הזולת אך לא ממש מקשיבים לו ומראים לו כי הבנו אותו.

בריאות
כפי שצוין בהתיחסות לבריאות בהרגל 4, הבריאות היא ה"אחרים". לכן, כפי שמצוין בסעיף א בהרגל 4, אדם פרואקטיבי לומד ומבין את הדרישות לבריאות טובה או מה עליו לעשות כדי לשפר את בריאותו. אם פועלים כשלא מבינים כיצד ההוראות משפרות או שומרות על מצבינו קשה לפעול ולהתמיד בכך.


הרגל 6 – סינרגיה
משמעות הסינרגיה היא שהשלם גדול מסכום חלקיו. עפ"י קובי זוהי הפעילות הנעלה ביותר בחיים. זהו הסכום של כל ההרגלים שפורט עד כה ביחסים עם אחרים.

"התהליך היצירתי הוא גם החלק המאיים ביותר, משום שאינך יודע מה בדיוק עתיד לקרות או לאן זה יוביל. אינך יודע לפני אילו סכנות ואתגרים חדשים אתה עתיד לעמוד....יש צורך בביטחון עצמי עצום...יהיה עליך לנטוש את אזור הנוחות של הסביבה המוכרת ולהתייצב לנוכח המרחבים החדשים של הלא-נודע. " (סטיבן קובי)

בריאות
גם בהתיחסות לבריאות סכום כל ההרגלים הבריאותיים הוא הסינרגיה הבריאותית ביחסי עם הבריאות.
אדם, שאינו דואג לבריאותו, חיי במציאות בה נוח לו וטוב לו ואנשים רבים סביבו עושים את אותם הדברים ולא חיים חיים בריאים ונכונים. עתה לעזוב סביבה זו ולצאת למסע לא נודע. הוא יהפוך לפרואקטיבי ויקיים את כל ההרגלים כמפורט בסעיפים הקודמים. איש לא יכול להבטיח לו שהכל יהיה בסדר אך אין ספק שהסיכויים לכך עולים. יתכן שהוא לא יגיע למטרתו הבריאותית, אך עליו להיות משוכנע שהדרך נכונה וטובה עבורו.

הרגל 7 – יכולת אישית
תמיד נסה ללמוד כיצד אתה יכול לשפר את מעשיך וקיום הרגליך. עליך למצוא זמן לשיפר ההרגלים אחרת תחזור ותבצע את אותן הטעויות ולא תשתפר. אלברט איינשטיין אמר, כי במידה ולא קיבלת מה שרצית או ציפית, טרוף הוא לעשות אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. כלומר, אם ישנו הרגל מסוים שלא הצלחת בו, בדוק מה ניתן לשנות בביצוע שלך כדי לשפר את התוצאה.

בריאות
ערוך בדיקות תקופתיות פעם בשנה או כפי שביקש הרופא המטפל. בדוק מה עוד צריך שיפור ושפר. אל תתנהג כבת יענה – הכחשה לא עוזרת מאחר והנזקים ממשיכים להצטבר.

אימון לסכרת או ליווי לסוכרתיים
מתאימים את ההרגלים לאופיו וערכיו של המתאמן כדי, שניתן יהיה לשלבם בחייו וסדר יומו של המתאמן בנוסף לעקרונות הנוספים של האימון. אם גם אתם נמצאים רוצים להפוך לאנשים פרואקטיביים ורוצים ללמוד כיצד לשפר אן לשמור בעזרתם את בריאותכם כמו גם דברים אחרים בחייכם,

 אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר, ולעשות את הצעד הראשון לקראת השינוי.
 



מאמן סוכרת , מלווה לאנשים עם בעיות סוכר - למה?

מאמנת סוכרת , מלווה לאנשים עם בעיות סוכר - למה זה טוב?

מהו אימון אישי לסוכרת?


אימון אישי לסוכרת הינו מגמה חדשה התופסת תאוצה בעולם. מטרתו לעזור לסוכרתי להחזיר את השליטה לחייו הכוללת את איזון הסוכרת תוך שיפור איכות חייו ויכולתו והשגת יעדיו האישיים.
האימון הוא החוליה המקשרת בין הרופא והדיאטנית ולכן אינו מהוה תחליף לטיפול הרפואי. מטרתו לסייע ללקוח ליישם את הוראות הצוות המטפל בצורה הטובה ביותר והמתאימה ביותר לאופיו ואורח חייו ולשפר את יכולתו של המתאמן להתמודד עם ההשלכות השונות של המחלה והטיפול הרפואי תוך שמירה על איכות חייו. האימון כולל הדרכה אודות המצב הבריאותי, הטיפול הרפואי והבנה כיצד לעבור את תהליך האיזון.
האימון מתאים למאפייני הלקוח: גילו, מצבו אישי, סדר יומו, תחום עיסוקו, מצבו הרפואי וכד' ומקנה לו את היכולות להציב מטרות רפואיות מדידות וברות השגה.
באמצעות יכולות אלו תשתפר איכות החיים של הלקוח הן מהבחינה הרפואית והן מהבחינה האישית.

המצב הקיים

סוכרתי או טרום-סוכרתי, סובלים הן מההיבטים הפיזיים של הסוכרת עצמה והן מבעיות נפשיות ומעשיות של ההתמודדות עם מצבם החדש. הדבר נובע בעיקר ממחסור בזמן של הצוות הרפואי המטפל. הצוות הרפואי הכולל רופא, דיאטנית ואחות המתמחים בטיפול בסוכרת על כל שלביה וסיבוכיה. הצוות הרפואי מוגבל בזמן ולכן המטופל מקבל הוראות ללקיחת התרופות שניתנו לו ועוד כללי דיאטה. כאשר המטופל מגיע לרופא המטפל בתחילה, קשה לו לעכל ולהפנים את כל המידע המועבר אליו. המידע מועבר בצורה מקצועית ביותר, אך המטופל אינו מסוגל לקלוט זאת מאחר והזמן קצר. הן בפגישה הראשונה והן בהמשך, המטופל חסר את הידע כיצד לשלב בצורה יעילה וטובה את כל ההוראות שהוא קיבל עם אורח חייו המסובך גם כך – עבודה, בית, ילדים, לחצים נפשיים, לימודים, בעיות פרנסה וכדומה. רגשותיו עלולים להרע את המצב עוד יותר בגלל הלחץ הנפשי בו הוא שרוי.

תמונת העתיד

הסיבה שאימון אישי משתלב היטב בטיפול בסוכרת היא, שקל יותר להתמודד עם כל מצב מתוך תקוה ולא מתוך פחד. בעוד הצוותים הרפואיים והתקשורת מרבים לדבר על סיבוכי המחלה, האימון האישי מתמקד בהצלחות ובעתיד. כאשר המתאמן מטפח שאיפות לעתיד, קל לו יותר למלא את הוראות הצוות הרפואי כדי להגיע בבריאות מיטבית לעתיד לו הוא שואף. כמו בכל אימון אישי, נבנת תוכנית מפורטת המתאימה לכל מתאמן באופן אישי. כמו כן, האימון כולל גם חיזוק האמונה והביטחון של המתאמן ביכולתו להגיע לשם.
התהליך מתחיל בתאור המצב המצוי (איפה אני היום) ובתאור המצב הרצוי (לאן אני רוצה להגיע). הדבר נעשה ללא קשר לסוכרת. הדבר כולל תיכנון יעדים שונים להגיע למצב הרצוי של המתאמן. כל יעד מורכב ממשימות יום-יומיות הניתנות למדידה.
כדי להגיע למצב הרצוי יש למנוע ככל הניתן את סיבוכי הסוכרת ולכן צריך למלא את הוראות הצוות הרפואי. לשם כך מוסיפים יעד בריאותי אינסופי המורכב בעיקרו מאכילה נבונה, פעילות גופנית, ניטור יומי של הסוכר, נטילת תרופות וכדומה הכל על פי הוראת הרופא המטפל

תפקידיו של המאמנת

אדם סוכרתי או טרום-סוכרתי עלול למצוא את עצמו מבולבל ומבוהל ממצבו ולהתקשות לשלב את הוראות הצוות הרפוי בחייו. הוא אינו יודע כיצד להחזיר לעצמו את השקט והשלווה בחייו. לשם כך עליו להפנים את מצבו החדש, להפסיק להתייאש ולא להלחם בסוכרת. לחץ נפשי רק יגרום להפרשת הורמונים נוגדי אינסולין שיחמירו את מצבו.

למאמן האישי לסוכרת מספר תפקידים:
1. להדריך את המתאמן אודות הסוכרת, מצבו הבריאותי ושיטת הטיפול שלו
2. לעזור למתאמן לראות את האופק הוורוד אליו ברצונו לחתור מאחר ויותר קל לשמור על הכללים מתוך תקוה ולא מתוך פחד
3. לאפיין בעזרת המתאמן את המוקשים והמיכשולים שעלולים להכשילו ולהסיטו מדרכו הטיפולית
4. לתמוך ולחזק בעת הצורך
5. ליווי טלפוני בהתאם לצורכי המתאמן כדי לפתור בעיות יום-יומיות, חיזוק ברגעי משבר ועידוד.

מכאן נובע, שיש חשיבות גדולה לכך שהמאמן הוא בעל ניסיון אישי במחלה וההתמודדות עמה ובעל ידע מקצועי אודות סוכרת לסוגיה השונים.
מאמן שמבין את המחלה ואת אילוצי המתאמן, יכול להעצים את חוזקותיו ולעזור לו להגיע לאיזון פיסי ומנטלימירבי ובכך לשפר את איכות חייו.


בעזרת אימון אישי (קאוצ'ינג) לסוכרת  ניתן להתמודד עם כל השלבים ושמירה על איזון טוב מתוך אופטמיות לעתיד טוב ולא מתוך פחד.
 

ידע זה כוח - הבנת הסוכרת

מהי סוכרת ?

אחד הדברים המקשים על אנשים בהתמודדות עם בעיות בריאות הוא חוסר הידע. 
חוסר הידע וההבנה את המחלה ואת הטיפול. 
חוסר ידע הוא אחד הגורמים המובילים לתחושה של חוסר שליטה.

 הצוות הרפואי משתמש בהרבה מושגים: 
תנגודת אינסולין,
 קולטני אינסולין, 
HbA1C
 אנדקס גליקמי נמוך,
 אינדקס גליקמי גבוה,
 פחמימות מורכבות,
פחמימות מלאות וכדומה.

לעיתים ניתן הסבר כללי אך גם אז המטופל עמוס מידי בפרטים להבין ולזכור.
 הכרת המושגים וידיעתם באופן כללי אינה עוזרת היא אפילו מפריעה לתחושת השליטה.
 יודעים אך לא מבינים או מבינים אך לא בדיוק.

כמאמנת סוכרת, אני מדריכה את מתאמני ומסבירה להם את המשמעות של כל דבר, כדי למנוע את מצב חוסר הידע שמוביל לחוסר שליטה.
 רוב המתאמנים שמגיעים אלי מכריזים כי הם יודעים הכל הם רק צריכים עזרה בחיי היום-יום כדי להחזיר את השליטה לחייהם. 
אני מסבירה את כל המושגים, מלמדת לספור פחמימות, כיצד לחשב כמה אינסולין לקחת עבור הארוחה ואפילו כיצד להבין את תוצאות הבדיקות העצמיות.

כלומר, לימודים וצבירת ידע הכרחיים כדי להחזיר את השליטה בחיים.

הדבר לא מסתיים רק בלימוד החומר התאורטי. 

עכשיו מגיע שלב היישום.
שלב זה דורש ליווי טלפוני יומיומי בתחילת התהליך עד שהדברים הופכים ממש ברורים והתרגול פשוט.

בדיוק כמו בלימוד מתמטיקה ופיסיקה: 
הכל נראה מאיים ובלתי אפשרי עד שמתרגלים עוד ועוד ולאט לאט לומדים את הטכניקה.

כך המצב גם בהתמודדות עם סוכרת.
צריך מישהו שיתמוך, ילווה, יסביר אבל גם יבין מה עובר עליכם.

בכנס "חיים טובים עם סוכרת" אני מסבירה דברים בגובה העיניים.
נותנת הרבה עצות שימושיות ומעשיות מניסיוני האישי.
לא רק תאוריות.

עוד עצות שימושיות לחיים עם בעיות סוכר בכנס הבא :


להתראות
איריס

טיפים למציאת איזון אצל ילדים

טיפים למציאת נקודת איזון עם ילדים עם סוכרת

מתוך הרצאתה של דפנה קיסרי, דיאטנית במרפאת סוכרת בבית-חולים שניידר

בשניידר ובמרכזים אחרים עובדים בשיטת DAFNE :
Dose Adjustment For Normal Eating
מתאימים את הטיפול לילד ולא את הילד לטיפול.
הגישה מבינה שעולמו של הילד עם סוכרת נעורים השתנה מקצה לקצה.
מנסים לאפשר אורח חיים נורמלי ככל האפשר, מבחינת סדר יום והרגלי האכילה

רבות מהדילמות בין הורה לילד הסוכרתי דומות לדילמות אחרות בבית. לדוגמה, שיעורים בית:
- האם להכין איתו שיעורים, לא לעזוב אותו ולא לתת לו לקום עד שהכל מוכן
- לתת לו יד חופשית ולאחר שהולך לישון לבדוק לו בתיק
- לתת לו לדאוג לזה ולהיות מידי פעם בקשר עם המורה

אזהרות והערות:
- גם כאשר התוצאה גבוהה לא להראות לילד חרדות. לציין זאת אך לא לדוש בנושא. להגדיר רמה גבוהה או רמה נמוכה אך לא רמה טובה ורמה רעה. לדבר בקול רגוע לא חשוב מה.
- לא לתת פינוק יתר לילד כדי לפצות בכל דרך אפשרית לא לעורר רגשות קיפוח.
- לא להיות אדישים יותר מידי. ילדים כאלו גורמים להיפו כדי לקבל תשומת לב.
- להחליט על חזית אחידה בין ההורים בהתיחסות לרמות הסוכר ובכלל.
- עד גיל 7 הסוכרת באחריות בלעדית של ההורים. לשתף את הילד בבחירה (אצבע לבדיקה, מקום להזרקה). לתת לו להרגיש שותף.
- 7-12/13: מתחילים להעביר לילד חלק מהאחריות: שהוא יעשה את הבדיקות, שיתחיל להזריק בעצמו. ההורים נמצאים שם בשביל לפקח, לתמוך , להתערב במידת הצורך ולתת חיזוקים ועידוד.
- 13-18: התבגרות זו מחלה שעוברת וסוכרת לא. גם אם לא נראה רמת סוכר כרצונינו, עדיף פחות איזון על פני מלחמת עולם. עדיף לשמור על סוג של אמון וקשר.
- הרצון לרישיון נהיגה והתנדבות לצבא הם כלים מעולים להחזיר אותם למוטב לבד וללא מלחמה.
- .כשחוזרים הביתה אחרי ארוע או מסיבה, לא להפוך לשוטרים
שהורה לוקח על עצמו את תפקיד השוטר, התפקיד שנשאר לילד הוא תפקיד הגנב.... לתקן ולשאול את הילד אם הוא רוצה לנסות להבין מה קרה ומה לעשות בפעם הבאה.
- ההשמנה של משתמשי משאבת אינסולין עולה בשנים האחרונות. לכן, לשמור כמה שיותר על כללי בריאות בבית כגון ממתק אחד ביום, יותר פעילות גופנית, פחות junk food.
- אם אוכלים כל יום גלידה או ארטיק, לשקול דיאט או טילונים קטנים. פעם או פעמים בשבוע אפשר לאכול גלידה רגילה
- בסופגניה רגילה 50 ג"ר פחמימות. מותר עם ריבה מאחר ובסופגניה עצמה הרבה מאד שומנים מעכב את מעבר המזון מהקיבה למעי.
- אלכוהול: כשהילד מגיע לגיל 14 או אם ההורים חושבים שיש צורך בגיל מוקדם יותר, לבקש מהדיאטנית לנהל איתו שיחה לבד על כללי שתיית אלכוהול. הכלל אומר לאכול כל הזמן פחמימות לפני, במהלך ואחרי השתייה ולא להזריק. נטיה להיפויים לכן יש להזהר מאוד עם השתייה .


דפנה קיסרי
דיאטנית קלינית
nitzansr@gmail.com
052-6903606
 

סוכרת במסגרות החינוך - איך לעשות את זה

להסביר על הסוכרת במוסדות החינוך 

 אמרו את האמת. למדו היטב על הנושא. עיזרו לילד ללמוד ולהתכונן. חומר רב ניתן לקבל במרפאות הסכרת ובאגודה לסוכרת נעורים.
אני לא ספרתי על הסוכרת שלי ונאצלתי לשקר הרבה. 
עדיף להתמודד עם האמת מאשר עם השקרים ותוצאותיהם.

 הסבירו כל מושג. אל תניחו שכולם יודעים מה פרוש הדבר.
גיליתי שגם מבוגרים לא יודעים מה זאת סוכרת או אינסולין.

 מטאפורת קוצר הראיה והמשקפיים הם דוגמא טובה: ללא משקפיים לא ניתן לראות, ללא אינסולין לא ניתן לנצל את הסוכר שבמזון הדרוש לגוף לצרכי אנרגיה.

 ענו על שאלות. עודדו שאלות. אם אין לכם תשובות, הודו בכך, והבטיחו תשובה. 
למדו גם את ילדכם לעשות כך.

 
הזהירו את הילד לא להשתמש בסוכרת כבתרוץ מאחר והדבר הופך אותו למסכן ומוגבל בעיני האחרים
 
 למדו הורים וילדים אחרים בכיתה כדי לאפשר לילד להשתלב בפעילות חברתית ללא שמירה צמודה שלכם.
 
 למדו את הילד לענות לשאלות של חבריו. תשובות המתאימות לגילן ורמת ידיעתם את הנושא.עזרו לו להכין חומרים המחשה מתאימים. אפשר למצוא באינטרנט הרבה סירטונים ומצגות

בהצלחה