חצי כוס מלאה - עולם מוזר

עצמו את עינכם ודמיינו:

אין גלוקומטרים, עורכים רק בדיקות שתן,
אין בדיקת A1C ,
אין דבר כזה שניקרא אינדקס גליקמי וגם לא מילה שנקראת איזון.
איפה אתם מדמיינים שאתם נמצאים:
בתקופת האדם הקדמון, לפני המצאת החשמל?
ועכשיו פיקחו את עינכם וחשבו: האם זה היה מפחיד או מלהיב?

נראה לכם מדע בידיוני?
כך אני זוכרת את המציאות כאשר אובחנה אצלי הסוכרת לפני 34 שנים.
 ומה קרה מאז? לא רק האינסולין התקדם . כל צורת הטיפול בסוכרת התקדמה.
לא היו גלוקומטרים - עשינו בדיקת דם פעם בשבוע במרפאת הסוכרת.
 מזה ניתן להבין שכל שבוע היינו צריכים לבקר במרפאה.

הערכת רמות הסוכר בשאר ימי השבוע התבססה על העובדה, שסף הכליות הוא 180 ולכן לא היה הבדל בין סוכר 90 ל-170 (מעל 180, מעל 240, מעל 300 וכדומה).
עדין לא ידעו מה זה אינדקס גליקמי, ולכן, בניגוד למה שיודעים היום, והמליצו לנו להנות משוקולד בזמן היפו.
לא היתה המילה איזון ובודאי שלא בדיקת A1C.
היתרון היה שלא היינו לחוצים מתוצאות מסויימות.
החסרון היה שלא הבנו מה קורה ואיך לשפר את מצבינו כדי למנוע סיבוכים.
כמובן שלא סיפרתי על התפתחות המזרקים (עטי אינסולין לעומת מזרקים, גודלי המחט), משאבות אינסולין, מאכלים ושתיות מסוג דיאט ועוד.

מה אני אומרת?
תסתכלו תמיד על חצי הכוס המלאה ושימחו בחלקכם.
כפי שאומר ד"ר סטיבן קובי בסיפרו "שיבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד":
" לא מה שקורה לנו פוגע בנו, תגובתינו למה שקורה לנו, היא הפוגעת בנו...."

אם אובחנה אצלכם או בן משפחתכם סוכרת,
השתדלו לא לפגוע בעצמכם ושימחו על שהתמזל מזלכם או מזלם לחיות בתקופה מתקדמת כזו.

חפשו את הדברים הטובים והציבעוניים . לא את השחורים והמדכאים. יש כאלו. תאמינו לי.

הכנס "חיים טובים עם סוכרת" יעזור.

להתראות ובהצלחה
איריס