בית בריא

יצא לי לשוחח עם סוכרתיים רבים וכן עם הורים לילדים סוכרתיים. אם הסוכרתי הפנים את המחלה ומטפל בה (גם אם לא במאת האחוזים) הוא יהיה מודע לדברים החשובים לבריאותו יותא מאשר האדם הממוצע. מרובם (בעיקר הורים לילדים סוכרתיים) שמעתי על מאכלי הבריאות בביתם. לא שהם צמחונים או אוכלים אוכל אורגני, אך הם מבססים את ארוחותיהם על פחמימות מלאות, מאכלי חלב דלי שומן וממעיטים באוכל מטוגן. כמובן שהם מרשים לעצמם סטייק טעים ואפילו עוגה אך השולחן הערוך אצלם בבית מבוסס על סלטים, ירק מבושל, בשר לא שמן ומעט מטוגנים ועוגה טעימה לקינוח. היום סיפרה לי אמא לילד סוכרתי שיש לה מתכון מנצח לקציצות עוף מטוגנות ללא שמן על מחבת טפלון - לזה אני מתכוונת. התיכנון הבריאותי. חסל סדר ספונטניות באוכל ששמים על השולחן ושממלאים במקרר. בית מתוק אינו בית שארוחת צהריים שיגרתית תהיה שניצל וציפס ולא שהמנה הראשונה תהיה סלט מלאה בחומוס וערמה של פיתות באמצע השולחן. שוב, גם סוכרתיים ובכללם אני מרשים לעצמם לנגב חומוס במיסעה. הדגש הוא על תדירות העיניין.
במספר סדנאות שהעברתי לסוכרתיים דיברתי על ארוחות משפחתיות. "אל תגישו לשולחן מה שאינכם יכולים לעמוד בפניו ואינו טוב לכם" "למה לילדים שלנו מגיע עונש" נשאלתי. תשובתי היתה " ואם מצבכם הבריאותי יוחמר ותהיו תלויים בילדכם זה לא יהיה להם עונש. אם לכם יש סוכרת סיכויים רבים שגם להם תהיה סוכרת. אתם בעצם מלמדים אותם לאכול נכון, להחשף לירקות רבים ואם חס וחלילה הם יאובחנו כסוכתיים, הם יהיו יותר מוכנים לזה מאשר אתם הייתם."
נראה לי שבית בריא הוא חלק מההפנמה של הסוכרת. ההבנה, שלא כל דבר צריך ויכול להיכנס לפה.
בית בריא, החשוב לכל משפחה, הוא אחד היתרונות של הסוכרת. הפנמת הסוכרת גורמת לנו לחשוב יותר על הבריאות. מאחר והסוכרתי אינו יכול לחשוב על בריאותו וששאר בני המשפחה ימשיכו כרגיל, הורה סוכרתי מחנך את ילדיו לאוכל בריא גם אם להם מותר יותר ומוחוץ לבית הם אוכלים גם דברים אחרים. כך גם בבית שיש ילד סוכרתי. את השולחן עורכים בהתאם.