שליטה: לא להיות במצבים שאין לי שליטה בהם

לכבוד בת המצווה של בתי (חובבת הסנוסורד),

 נסענו כולם למועדון היה התיכון בצרפת.
התכוננתי לשלוש ארוחות ביום עמוסות במטעמים:
מנות ראשונות, מנות עיקריות, קינוחים ועוד.
כל דבר כלל מבחר על טעמים וסיגנונות.
התכוננתי לארוחות כאלו וידעתי כיצד להתנהג ומה לעשות.יצאתי עם שפע של כללים להתנהגות.אחרי הכל חשוב לי ליהנות אבל גם לשמור על הבריאות.

מה שקרה שם השכיח ממני הכל.

פשוט סונוורתי מהאוכל: המבחר הגדול, הצבעים, הריחות.
זה היה מעבר לכוחותיי.

כל ארוחה התחילה בסבב של טעימות.
הסבב השני היה של דברים שאהבתי.
קשה להעריך כמה פחמימות אכלתי שם.
בטוח שהמון!!!
שלוש פעמים ביום.

דיי מהר הבנתי שחופשה כזו לא מתאימה לי.
חופשת "הכל כלול" לא בשבילי.
לא טוב לא לי ולא ליקרים לי.

היו שאמרו לי:
"תשלטי בעצמך". כמובן שזה הרגיז אותי.
זה כמו להגיד למעשן: רק קצת מהסיגריה לא הכל.הרי הייתי חייבת לאכול.
לא יכולתי להימנע מחדר האוכל וכל פעם הסתחררתי מחדש.

כשעזבנו, יצאתי בהצהרה:
"אני למקום כזה לא חוזרת".

הייתי כל כך נחושה בהחלטתי, שאפילו לא התווכחו איתי.
היה ברור שלא אשתכנע ושאני מזיקה לי ולהם.

מבחינתי לקחתי אחריות על מצבי:
להימנע ממצבים כאלו בעתיד כל עוד זה תלוי בי.
מצבים שאני לא מצליחה להתמודד בהם.
כאלו שאני לא מספיק חזקה.

 כמו שאמר צ'רלס סווינדול:

"החיים זה 10% מה שקורה לי ו-90% איך שאני מגיב לזה" 

עוד עצות מעשיות לחיים עם בעיות סוכר.
הכל מנסיון ולא תאוריות

להתראות איריס