עבודה ולימודים

במקומות עבודה או בטיפסי לימודים ניתן לימצוא שתי שאלות כגון:
האם יש לך בעיה רפואית? האם יש לך מגבלה רפואית המפריעה לך לעשות את העבודה?

אני מוצאת הבדל ניכר בין שתי השאלות מבחינת הסוכרת ומבחינתינו אנשים עם סוכרת. השאלה הראשונה היא "האם יש לך סוכרת" והתשובה עליה היא "כן". אסור להסתיר ולהיסתבך אח"כ בתביעות או פיטורים עקב הסתרה. השאלה השניה עוסקת במגבלה לביצוע המשרה המוצעת. אינני מכירה הרבה עבודות, מלבד עבודות פיזיות קשות, המוגבלות עבור אנשים עם סוכרת. בודאי לא עבודה כגון מזכירה, טלרית בבנק, שרות לקוחות, מהנדס, מפעיל מנוף וכדומה.
אני עבדתי אצל מספר מעסיקים,שידעו על הסוכרת (בעיקר בגלל מילוי טיפסי הבריאות וביטוחים אחרים. לאף אחר מהם לא עניתי בחיוב על השאלה השניה בנושא מגבלה רפואית לביצוע המשרה. יתרה מזו, חלקם אף דאגו לי לתנאים מיוחדים כגון "אובדן כושר עבודה" למרות שחברות הביטוח ניסו להתחמק מזה.
מסכימה, בלימודים המצב שונה. סוכרתי הלומד מבקש זמן הארכה בבחינות ועוד הקלות אחרות שמגיעות לו בגלל הסוכרת. בחיים האמיתיים המצב שונה. אנחנו צריכים לדעת להסתדר ולהיות כמו כולם ככל הניתן. לכן, הסוכרת אינה מהווה מגבלה.
האם איש עם אסטמה יענה בחיוב על השאלה של מגבלה רפואית – התשובה צריכה להיות חיובית אם מדובר במשרות כגון: מפעיל במפעל לשמיכות פוך, ניכוש עשבים ביער או מפעיל טרקטורים בדרכי עפר. במצבים רגילים התשובה היא שלילית. יש לו משאף והוא משתמש בו בעת הצורך.
האם איש עם משקפיים עונה על השאלה השניה בחיוב מאחר ויתכן שמשקפיו ישברו והוא לא יוכל להמשיך לעבוד עד שיתקן אותם? אין ספק שההתאוששות מהיפוגליקמיה (נפילת סוכר) הרבה יותר קצרה במקרה זה.

אצל שלושה מעסיקים שונים עברתי הריונות בסיכון גבוה. בד"כ השתדלתי להשלים את השעות שנעדתי בגלל שיצאתי למרפאה בכל שבוע. מי שלרוע מזלה נשארת בבית בגלל שמירת הריון, עובדת הרבה פחות ועולה למעסיק הרבה יותר.

אני מאמינה שאיך שאנחנו משדרים את הדבר למעסיק כך הוא מתיחס לזה.