20 מרץ 2011

כתבו על הערכות שלי היום בידיעות אחרונות


שלום לכולם

רציתי לשתף אתכם בידיעה המשמחת.

גם ידיעות אחרונות מעריכים את הערכות שלי וכתבו על זה היום במוסף זמנים בריאים


להתראות
איריס

15 מרץ 2011

רון שמעוני - חוויות מקורס עיסקי


לפני שבועיים היתי בסמינר תאוצה עיסקית 2011 של אמיר הרדוף.
ההרצאות ששמעתי בשלושה ימים אלו היו מאלפות.
תמיד אני מופתעת מחדש מהדימיון בין התובנות בעולם העסקים לעולם הסוכרת.

אחד האנשים המדהימים שפגשתי שם הוא רון שימעוני.
רון הינו בחור ישראלי שעבר ילדות קשה בחיפה. לפני כ-20 שנה לאחר הצבא הוא החליט לסוע לארה"ב לחפש הצלחה.
כשנתיים הוא גר במונית שעבד בא (כולל בתנאי חורף קשים של שיקאגו) ובזמן זה שמע קלטות, קרא ספרים והפך לאיש עסקים מצליח.
הכל בזכות לימוד, התמדה ועקשנות שלו.

דוגמאות ממשפטים חכמים שלו שמופיעים גם בספרו:
"דברים לא ישתפרו עד שאנחנו לא נשתפר" או "תרוצים לא לעשות או סיבות להצליח"

ולמה זה מזכיר לי את עולם הסוכרת?
השינוי שנדרש מהסוכרתיים הוא להפסיק לרחם על עצמם ולחשוב כמה הם מסכנים.
לנשום עמוק ולהתחיל להפנים את מצבם.
סוכרת לא נעלמת אך מצב הסוכרת ומצבם עם הסוכרת ישתנה מן הקצה אל קצה.

רון אומר:
"יכולים להיות לך מיליון תרוצים או מיליון דולר"
ואני אומרת
"יכולים להיות לך מיליון תרוצים או מיליון חיוכים".
חיוכים כי הבנת מה זו הסוכרת וכיצד לחיות עימה,להפנים אותה ולהתידד עימה (חליליה לא לאהוב אותה).

גם עם סוכרת אפשר לחיות חיים מאושרים ואופטימיים. לזה אני קוראת אופטימיות מתוקה.

להתראות
איריס

אגב, ספרו של רון נקרא "Ron for your life" אך הוא אינו נמכר בחנויות.

09 מרץ 2011

טיול שנתי וסוכרת


אתמול נערך מפגש אינטרנטי עם אופירה קשתן על התמודדות עם ילדים סוכרתיים וסוכרתיים בכלל.
שמענו כיצד להשיג מהם שיתוף פעולה ללא כעסים ואיומים.
אני מאד נהנתי ולמדתי הרבה. לא הפסקתי לרשום תובנות.

אחת האמהות שלחה שאלה:
"בני בן 11. בעוד חודש כיתתו יוצאת לטיול שנתי. אני הודעתי שאני יוצאת כמלווה ובני מסרב בתוקף."
ארנינה נתנה את העצות הנהדרות שלה של תקשורת מקרבת ואני הוספתי עצות מעשיות.

אני רוצה לנסח אותן מחדש ואף להוסיף עליהן:
אין ספק שהבעיה היא לא רמות סוכר גבוהות אלא נמוכות.
לכן, אני חושבת שבמידה ולא מגיעים בזמן כה קצר להסכמה עם הילד, ניתן לעשות את האפשרויות הבאות:
1. להוריד את מינון האינסולין הארוך ליום הטיול. אם משתמשים במשאבה, הדבר הרבה יותר פשוט.
2. לא לקחת אינסלין קצר (בולוס) לפני הפעילות. לתקן אחריה. כך אני עושה בטיולים שלי
3. לשתף את המורה, המלווים האחרים והחובש: להנחות אותם במצבים מיוחדים ובשיתוף טלפוני
4. להגיע להסכם עם הילד כי לפני היציאה לפעילות: הוא עורך בדיקה ומתקשר להנחיות בטלפון.
5. עם סיום הפעילות או אחרי שעתיים, להתקשר שוב
6. להוסיף הנחיות בהתאם לצורך.

בהחלט מסכימה עם ארנינה שהילד ישתף פעולה הרבה יותר אם הוא ידע שמקשיבים לו ומבינים אותו.

אשמח לשמוע על דעתכם וניסיונכם במיקרים כאלו.

למי שעדין לא שמע את השיחה:
http://www.irispeleg.com/webinar.htm

איריס

05 מרץ 2011

איזה באסה. גם זה קורה

תכננתי לכתוב לכם היום ולספר על הכנס המדהים שהייתי בשבוע שעבר, אך שיניתי את תוכניותי היום בבוקר.

החלטתי לספר לכם מה קורה לי כדי להראות שזה קורה לכולם ולא צריך לההיכנס להיסטריה או להתיאש.

קמתי היום בבוקר ורמת הסוכר שלי היתה 256. זה קורה לפעמים אך בד"כ אני גם יודעת מה גרם לזה.
הפעם הלכתי לישון לאחר שבדקתי את רמת הסוכר והיא היתה בסדר.
ניסיתי לחשוב מה יכול היה לגרום לזה אך לא הצלחתי. אפילו לא אכלתי משהו מיוחד לארוחת ערב.

וכמו תמיד: לא הבנתי למה ולכן המשכתי הלאה. תיקנתי את הרמה וישבתי לאכול ארוחת בוקר.
כהרגלי בשבת בבוקר, תכננתי לצאת להליכה ולכן לרק תיקנתי את הרמה אך לא לקחתי אינסולין עבור הפרוסה שאכלתי.

עכשיו חזרתי מההליכה ובדקתי את רמת הסוכר לראות אם היא לא נמוכה מידי (הלכתי מעל שעה שזה הרבה יותר מאשר פרוסה לחם).
רמת הסוכר היתה 326.
ברצוני לציין כי קורה שכאשר אני חוזרת מהליכה הרבה יותר קצרה, רמת הסוכר שלי בסביבות 180 מאחר ואינני לוקחת אינסולין עבור הפחמימה שאכלתי לפני.

וכמו תמיד: לא הבנתי למה ולכן המשכתי הלאה. תיקנתי את הרמה והתישבתי לספר לכם על כך בבלוג.

התמודדות עם סוכרת כוללת הרבה עליות ומורדות ועם הכל צריכים להסתדר.

להתראות
איריס

04 מרץ 2011

נמר בפתח. האם יהפוך לחתלתול או נמר טורף


מציאות חדשה ולא פשוטה:



סוכרת דופקת בדלת ונכנסת הביתה אם בצורת ילד סוכרתי או הורה סוכרתי.


יתכן ולא מדובר בסוכרת אלא בלחץ דם גבוה, בעיות שומנים בדם, רגישות ללקטוז ועוד.


איך הופכים נמר מחיית טרף לחיית מחמד?

ילדי נכנסו למציאות של בית סוכרתי. דבר לא נלקח מהם והם התרגלו לשתף פעולה. 

מה קורה כאשר המציאות משתנה?

יותר קשה לשכנע ילד לשתף פעולה מאשר אדם בוגר.

הדבר נכון אם מדובר בילד סוכרתי, אח לילד סוכרתי או ילד להורה סוכרתי.

איך משכנעים אותם ללא צעקות ומריבות לשתף פעולה?

חשוב להכניס את הסוכרת הביתה בשיתוף פעולה והבנה.

התאמת האוכל כך שכולם יאהבו ולא יחושו נענשים,
הינו אחד העקרונות החשובים.

חוברת המתכונים החינמית תסייע בכך.
תעזור להתיידד עם הנמר ולא להרגיש במלחמה עם חיה טורפת.
לא לסוכרתי ולא לסובבים אותו.

בחוברת יש חישוב של כמות הפחמימות במתכון ובמנה.
אומנם האחרים יוכלו לאכול יותר, אך כולם יאכלו יחד.

להורדת חוברת המתכונים, יש ללחוץ כאן.

אני יכולה לעזור בעוד דברים. גם התאמה אישית של האוכל
וגם בהטמעת הטיפול והצרכים.
להפוך נמר לחיית מחמד.
לפעמים שורטת, אבל אפשר להרגיע אותה.
לעזרה ניתן ליצור קשר ב: 054-4608678

איריס, מומחית לחיים עם סוכרת